אן-מארי דויטשלנדר, המנהלת האזורית בפועל לאירופה של משרד הנציב העליון לפליטים (נציבות האו"ם לפליטים), ערעור לרשויות הפולניות כדי להקל על הגישה להליכי מקלט.
"אנשים שנמלטים ממלחמה, אלימות ורדיפה זקוקים להגנה", היא פירטה.
'דיכוטומיה' של חובות
זה קרה יום אחד לאחר שבית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי בשלילת הגישה להליכי מקלט, פולין הפרה כמה סעיפים באמנה האירופית לזכויות אדם.
"סירוב להעניק להם כניסה לגבול, מבלי להעריך כראוי את טענותיהם, עומד בדיכוטומיה עם התחייבויותיה של המדינה", טען פקיד האו"ם.
המדינה הקתולית העמוק שמה דאגות ביטחוניות להגבלת הכניסה לפליטים.
כלי התקשורת ציטטו ארגון לא ממשלתי בדיווח שמאז 2016, המספר השנתי של בקשות המקלט ירד מ-8,000 ל-14,000 בשנה ל-4,000 בשנה.
ניהול גבולות
UNHCR חזר על זכותן הלגיטימית של מדינות לנהל את גבולותיהן בעקביות.
עם זאת, על פי החוק הבינלאומי, מדינות מחויבות גם להגן על המבקשים מקלט על ידי מתן גישה לטריטוריה וקבלה בטוחה.
חובה זו מתקיימת באמצעות קבלת בקשה למתן מעמד של פליט מזר, העברתו אל מעבר לגבול ומתן מחסה בטוח לזמן בחינת עניינו, כך לפי סוכנות הפליטים של האו"ם.
הגשת בקשה למעמד פליט היא זכות אדם בסיסית של מי שנמלט מארצם מחשש לרדיפה.
הוא מובטח על ידי הוראות המשפט הבינלאומי, לרבות אמנת ז'נבה משנת 1951 שפולין צד לה.
UNHCR הזכיר כי ניהול גבולות בטוח ומתן מקלט בטוח לפליטים אינם סותרים זה את זה וכי הסוכנות נותרה מוכנה לסייע לכל ממשלה בשילוב יעיל של השניים.
