האפשרות המקובלת עדיין מבחינה משפטית של שימוש בכפייה ובכוח בפסיכיאטריה היא נושא שנוי במחלוקת מאוד. זה לא רק נפוץ אלא גם אינדיקטורים וסטטיסטיקות ממדינות שונות באירופה מראים שהוא הולך וגדל.
יותר ויותר אנשים נתונים להתערבויות פסיכיאטריות כפייתיות. התופעות שניתן להאמין מיושמות רק במקרים קיצוניים ועל מעט מאוד אנשים חריגים ומסוכנים היא למעשה נוהג נפוץ מאוד.
"ברחבי העולם, אנשים עם בעיות נפשיות ומוגבלויות פסיכו-סוציאליות כלואים לעתים קרובות במוסדות שבהם הם מבודדים מהחברה ומודחים לשוליים מהקהילות שלהם. רבים נתונים להתעללות והזנחה פיזית, מינית ורגשית בבתי חולים ובבתי סוהר, אך גם בקהילה. מאנשים נשללת גם הזכות לקבל החלטות בעצמם לגבי הטיפול והטיפול הנפשי שלהם, היכן הם רוצים לחיות, וענייניהם האישיים והכספיים," ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO) ציין ב- ישיבת האומות המאוחדות בנושא זכויות אדם בבריאות הנפש שנערך בשנת 2018.
ובנאום שנשא בשמו ד"ר אקסלרוד, עוזר DG WHO לבריאות הנפש הוסיף,
"למרבה הצער, הפרות אלה של זכויות האדם כולם נפוצים מדי. הם לא מתרחשים רק במדינות בעלות הכנסה נמוכה עם מעט משאבים, הם מתרחשים בכל מקום ברחבי העולם. למדינות עשירות יכולות להיות שירותי בריאות הנפש שאינם אנושיים, מספקים טיפול באיכות ירודה ואשר מפרים זכויות אדם. מה שמזעזע במיוחד הוא שההפרות הללו מתרחשות בדיוק במקומות שבהם אנשים צריכים לקבל טיפול ותמיכה. מבחינה זו, חלק משירותי בריאות הנפש עצמם הפכו לסוכנים להפרות זכויות אדם."
יישום זכויות האדם בפסיכיאטריה, ועם כך ביטול הדרגתי של כל שימוש בכפייה - על פי החוק והפרקטיקה בפועל - הפכו לנושא חשוב בסדר היום של זכויות האדם של האו"ם. אבל לא רק על ידי האו"ם, במדינות רבות באירופה, על ידי אנשי מקצוע העוסקים בתחום בריאות הנפש ולא פחות מכך על ידי אנשים שחוו שימוש וניצול לרעה של כפייה בפסיכיאטריה.
אלימות שעלולה להסתכם בעינויים
במהלך אותה פגישה של האומות המאוחדות בנושא בריאות הנפש וזכויות אדם הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, מר זייד אל חוסיין ציין:
"מוסדות פסיכיאטריים, כמו כל מסגרות סגורות, מייצרים הדרה והפרדה, והכפייתם לכזו היא שלילת חירות שרירותית. הם גם, לעתים קרובות, המוקד של פרקטיקות פוגעניות וכפייה, כמו גם אלימות שעלולה להגיע לעינויים."
הנציבות העליונה לזכויות אדם הבהירה כי: "אין לתרגל עוד טיפול כפוי - לרבות טיפול תרופתי בכפייה וטיפול בעוויתות אלקטרו מאולצת, כמו גם מיסוד והפרדה בכפייה."
הוא הוסיף כי "ברור שזכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות פסיכו-סוציאליות ושל אנשים עם מצבים נפשיים אינם נשמרים באופן נרחב ברחבי העולם. זה צריך להשתנות."
השימוש באמצעי כפייה (שלילת חירות, טיפול תרופתי בכפייה, הסתגרות והבלגה וסוגים נוספים) הם למעשה נפוץ מאוד ושכיח בפסיכיאטריה. ייתכן שהסיבה לכך היא שפסיכיאטרים בדרך כלל אינם מתחשבים בנקודות המבט של המטופל או מכבדים את היושרה שלו. אפשר גם לטעון שמכיוון שהשימוש בשימושי כוח אלה מאושר על פי חוק הם משמשים, כי זה מה שנעשה במשך מאות שנים. אנשי מקצועות הבריאות בשירות הפסיכיאטרי אינם משכילים ומנוסים כיצד להתמודד עם אנשים מנקודת מבט מודרנית של זכויות אדם.
ונראה שהחשיבה המסורתית והרווחת היא הסיבה לשימוש מתגבר בכוח ואווירה פוגענית במסגרות רבות של בריאות הנפש.
מגמת העלייה מזיקה לחולים
פרופסורים לפסיכיאטריה, Sashi P Sashidharan, ו בנדטו סרסינו, לשעבר מנהל המחלקה לבריאות הנפש והתמכרות לסמים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וכיום המזכיר הכללי של מכון ליסבון לבריאות הנפש העולמית, דן בנושא בדיון דבר עורך פורסם בכתב העת British Medical Journal המכובד ב-2017: "מגמת העלייה מזיקה לחולים, לא נתמכת בראיות, ויש להחזיר אותה. כפייה על גווניה השונים תמיד הייתה מרכזית בפסיכיאטריה, מורשת של מקורותיה המוסדיים."
לא יעלה על הדעת שאנשים אחרים, במקרה זה, פסיכיאטר(ים), יוכלו להחליט על הזכות לחיים או על הזכות לתנועה, או לייחס "טיפולים" ברבריים שהורסים אנשים! השאלה שצריך לשאול את עצמך: "ואם זה הייתי אני?". תודה שחשפת את ההפרות הללו של זכויות האדם!
איפה זכויות האדם? הם מפרים את החוק, חייבים לעשות משהו מיידי כדי לעצור את זה, אנחנו בעידן זכויות האדם, פעולות בגיל העמידה חייבות להפסיק עכשיו.
כל הכבוד לאלו שעושים משהו כדי לשנות את זה.
זו הפרה בוטה של זכויות אדם. המקצוע הזה חושב שהם מעל החוק.
לגמרי בלתי נתפס!!
איפה חופש הפרט?