נשיא טורקיה טאיפ ארדואן השתתף בטקס החגיגי של תחילת בניית תעלת איסטנבול. שיעבור במקביל לבוספורוס ויחבר את הים השחור והמרמרה.
הבנייה תתחיל עם אחד משישה גשרים על פני התעלה העתידית. ארדואן כינה את זה דף חדש בהתפתחותה של טורקיה.
הערוץ יהיה באורך של 45 ק"מ ורוחב מינימלי של 275 מטר בעומק של 21 מטר.
ארדואן נזכר ש-45 אלף ספינות בשנה עוברות היום דרך הבוספורוס וכל מעבר כזה מהווה איום על העיר, שכן הספינות נושאות מטענים שונים.
"אנחנו מסתכלים על הפרויקט החדש כפרויקט להצלת עתידה של איסטנבול", אמר ארדואן.
במקביל, זה יהיה גשר מפתח, שהוא החלק האחרון של מגה פרויקט אחר שכבר נבנה - כביש הטבעת הצפוני של איסטנבול, שמתחיל ממחוז סיליברי, עובר דרך שדה התעופה החדש של איסטנבול, ממשיך על פני הבוספורוס גשר שלישי שנבנה לאחרונה יבוז סולטן סלים ומצטרף לכביש המהיר לאנקרה. כך, המעבר מתבצע דרך איסטנבול ללא צורך להיכנס לאזורים העמוסים של המטרופולין.
תעלת איסטנבול תוקם בצד האירופי של המטרופולין הטורקי ותהיה באורך של כ-45 ק"מ, רוחב 275 מ' ועומק של 20.75 מ'.
לאחר הכרזתו של ארדואן על הפרויקט, מחקרים להערכת תוואי תעלת איסטנבול נערכו על ידי אוניברסיטאות שונות בשנים 2011-2013.
בשנים 2013-2014 הוכן תכנון ראשוני לאחר קבלת נתונים גיאולוגיים וגיאוטכניים מעבודות הקידוח בתוואי שנקבע לתעלה.
באמצעות מחקר על החוויה של נתיבי מים מלאכותיים בעולם, הוכנה מפת דרכים של פרויקטי מחקר ובשנים 2014-2017 נערכו מחקרים מקדימים לפרויקט המחקר.
מחקרים מפורטים בשטח, מעבדה ותהליך דוח הערכת השפעה סביבתית של תעלת איסטנבול נערכו בשנים 2017-2019.
בסך הכל 204 מדענים ומומחים מאוניברסיטאות ומוסדות שונים עבדו על פרויקט תעלת איסטנבול.
כמו כן, מתוכננת הקמת מרינה, נמלי מכולות, אזור בילוי ומרכז לוגיסטי כמרכיב נוסף בפרויקט למתקנים ולמבנים הדרושים לתעלת איסטנבול.
העלות הכוללת של הפרויקט נאמדת ב-75 מיליארד לירה טורקית (8.6 מיליארד דולר) והיא צפויה להיבנות במסגרת שיתוף פעולה ציבורי-פרטי. במהלך הפגישה שבה הכריז ארדואן על הפרויקט, הוא גם אמר שהפרויקט ימומן כולו באמצעות משאבים לאומיים.
הפרויקט צפוי להסתיים בעוד שבע שנים, עם כשנה וחצי של עבודות הכנה וחמש וחצי שנות בנייה.
מעל תעלת איסטנבול ייבנו שישה גשרים, שיהפכו את איסטנבול לעיר עם שני ימים.
אזורי מגורים חדשים עם יותר מ-250,000 דירות מתוכננים להיבנות משני צידי תעלת איסטנבול.
אקולוגים: בעד ונגד
שוחרי איכות הסביבה הטורקים כבר מזמן משמיעים אזעקה משום שהספינות שעוברות בבוספורוס מזהמות את הסביבה, "מרעלות" את חייהם של תושבי המגלופוליס ה-16 מיליון (לפי נתונים רשמיים) ו-20 מיליון (לפי נתונים לא רשמיים). והתעלה הטבעית עצמה גדלה רדודה, כולל לא לעמוד בעומס. בנוסף, במקרה של תאונה ודליפת נפט במהלך מעבר מכליות נפט לאורך הבוספורוס, עלולות להיות לכך השלכות קטסטרופליות על מערכת אקולוגית שכבר מופרעת. ואם נוסיף לכך את חוסר שביעות הרצון של בעלי הספינות עצמם מהצורך להמתין, לפעמים שבועות, בתור לעבור בבוספורוס, הרי שבניית תעלה מלאכותית עלולה להפוך לאלטרנטיבה משתלמת ביותר עבור כולם. אבל גם כאן האקולוגים היו הראשונים לומר את דברם ("Uluslararası politika açısından Kanal İstanbul: 310 milyon insan için bir risk"). הם משוכנעים שלהתערבות בסדר גודל כזה, כלומר מפגש מי המרמרה והים השחור, עשויות להיות השלכות שליליות גדולות אף יותר מהשימוש המופרז בבוספורוס. אנחנו מדברים על עלייה ברמת מימן גופרתי בים מרמרה לאחר מיזוגו עם הים השחור, שעלולה להוביל למותם של כמה נציגים של החי והצומח, וגם מאיימת על ריח לא נעים מהערוץ. .
אחר – הפיכת המרכז ההיסטורי ורובעי העסקים של החלק האירופי של איסטנבול לאי, לדברי מומחים, מהווה גם איום לא רק על הטבע, אלא גם על האטרקציות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שהאזור הזה עשיר בהן.
