עלייה לרגל דתית היא סימן בטוח לאנושות. לדברי הפטריארך הרומני דניאל, ישנן סיבות רבות לעלייה לרגל ויש לה משמעות רוחנית עמוקה כאשר היא נחווית כראוי ומובנת כהלכה. הצליין הוא אדם המבקש לבקר ולהתפלל במקומות קדושים לתנ"ך, קברי קדושים, שרידי קדושים, איקונות מופלאות או מקומות בהם חיים זקנים רוחניים מפורסמים.
1. הסיבות העיקריות לעלייה לרגל הן הבאות:
- פולחן הוא תזכורת חזותית למקומות שבהם האהבה והפעולה הנפלאות של אלוהים באות לידי ביטוי עבור אנשים ודרך אנשים. המתפלל הוא מי שרוצה לגעת במקום הקדוש או בשרידים הקדושים שבהם ובאמצעותם נוכחות ה' המקדשת באה לידי ביטוי רק בדרגה החזקה ביותר, כדי שהמתפלל יוכל לחזק את אמונתו ואהבתו לה'.
- לכן, הפולחן מתבצע כדי לשפר את התפילה ואת החיים הרוחניים.
- לעתים קרובות מובנת הפולחן כאקט רוחני של הודיה לאלוהים על כל המתנות שקיבלו ממנו; כך הוא הופך בפני עצמו גם לפעולת ריפוי וגם למנחת הודיה.
- הפולחן כולל גם מעשה של חזרה בתשובה על חטאים ומוכתר בהודאה על כל החטאים שנעשו, בתפילות לסליחה והצלת הנפש.
- פולחן יכול להיות מונע גם על ידי רצון עז לקבל את עזרת ה' כדי להשיג משהו חשוב או לרפא ממחלות פיזיות או נפשיות.
2. המשמעות הרוחנית העמוקה של הפולחן היא שהוא נותן תועלת רוחנית הן לחייו האישיים של הצליין והן לחיי הכנסייה.
הפולחן כמחפש וטועם את קדושת קיומנו. דרך הפולחן, האדם והאלוהים מחפשים ופוגשים זה את זה בצורה נינוחה ומיסטית. אברהם עזב את מולדתו, אור הכשדים, ונסע הרחק אל הארץ שהבטיח לו ה' כנען (בראשית יב, א-ה).
פולחן דתי הוא ה search בעולם הזה על מה שאינו מהעולם הזה - מלכות אלוהים, שעליה אומר האדון ישוע המשיח בעצמו: "חפשו תחילה את מלכות אלוהים" (מתי ו' 6) ו"מלכותי אינה מזה. עולם" (יוחנן י"ח:33).
לפולחן יש גם משמעות נבואית, שמתוארת על ידי תאולוג מודרני כך: "קהילות האנשים האלה (כלומר מתפללים) ששרים את אמונתם, מסמלות ומבססות את קהילת האנשים (העמים) רבת הפנים שלמענם היא נכתבה. בפרק האחרון של ספר ישעיהו ובספר החזון של ההתגלות. נכון לימי אברהם, כל המאמינים הם מתפללים הנוסעים במדבר אל הארץ המובטחת, צעד אחר צעד הם מבינים כי המשיח מלווה אותם בדרך ומזמין אותם לזהות אותו בשבירת הלחם (לוקס כ"ד:24).
הפולחן מלמד אותנו שהמשימה של הכנסייה היא לחפש את הקדושה ואת רצונה לממש את מלאות החיים באדון. טיול תיירותי אינו עלייה לרגל אם הוא לא הופך למסע מיסטי, עלייה לרגל פנימית, מאמץ להתקרב לאלוהים באמצעות תפילה ופיוס.
