נראה שאין ספק שהזמינות של איברים מסוימים עשויה להציל חיים, במיוחד באזורים כמו אירופה וצפון אמריקה.
אבל מה קורה אם האיבר הזה יגיע מקציר כפוי כפי שהוא קורה, על פי יותר ויותר ארגונים לא ממשלתיים, במדינות כמו סין? האם אירופה מוכנה להכריח כל מדינה "אשמה" להפסיק?
במהלך העצרת הכללית של האו"ם בשנה שעברה בספטמבר, "הפסגה העולמית למאבק ומניעת קצירת איברים כפויה", (בשיתוף 5 ארגונים לא ממשלתיים מארה"ב, אירופה, ואסיה וכולל סדרה של שישה סמינרים מקוונים מקוונים), נערך בין ה-17 ל-26 בספטמבר והפגיש 38 מומחים מ-19 מדינות ברחבי העולם. על פי הנתונים הסטטיסטיים שנערכו על ידי מארגני האירוע, הפסגה העולמית זכתה לכמה מאות אלפי צפיות.
בסוף הפסגה העולמית, השיקו המארגנים את ההצהרה האוניברסלית על מאבק ומניעת קצירת איברים בכפייה, המכונה גם UDCPFOH, הקוראת לכל הגזע האנושי לתמוך במאמץ המשותף להפסיק את הזוועה של קצירת איברים בכפייה שבוצעה על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).
ה-UDCPFOH מושק במשותף על ידי חמישה ארגונים לא ממשלתיים יוזמים: "רופאים נגד קצירת איברים בכפייה (DAFOH)" מארצות הברית, "CAP Freedom of Conscience" מאירופה, "איגוד התיירות להשתלות (TTRA)" מיפן, "איגוד קוריאה למען השתלות איברים אתיים (KAEOT)" מדרום קוריאה, ו"איגוד טייוואן לטיפול בינלאומי בהשתלות איברים (TAICOT)" מטייוואן.
הארגונים היוזמים טוענים שה-UDCPFOH הוא הכלי ההצהרתי החגיגי ביותר, השואף להבטיח שכעם קולקטיבי של המאה ה-21, נחליט להפסיק את הזוועה השטנית ביותר של קצירת איברים בכפייה על ידי המק"ס.
ה-UDCPFOH מתבסס על הבסיס של זכויות בלתי ניתנות לביטול אשר לא ניתן לשלול על ידי כל אדם או משטר, וחושף את עקרונות הליבה של הערכים האוניברסליים הבסיסיים ביותר, לרבות אי הפגיעה בכבוד האדם והגנה על חיי אדם, גוף וחירות. ה-UDCPFOH מציע גם אמצעים להילחם ולמנוע מקצירת האיברים הכפויה של המק"ס להפר את ערך הקיום האנושי.
למידע נוסף על ההכרזה האוניברסלית על מאבק ומניעת קצירת איברים בכפייה.
