אוקראינה: בריחה מבוצ'ה

לפני שישה שבועות, החיים היו קלים עבור יוליה, בעלה ולרי ובנם הקטן ארטמקו. הם בדיוק עברו לדירה חדשה בחלק שקט וירוק של בוקה. הייתה לה עבודה כמספרה ולא אהבה דבר יותר מאשר כשלקוחה יצאה מהסלון שלה כשהיא יפה ובטוחה בעצמה.

הכל השתנה בוקר נורא אחד בסוף פברואר. מלחמה - אלימה, רועשת ומפחידה - שאגה מהצפון. כשהשכונה שלה בוערת, יוליה קיבלה את ההחלטה לברוח.

היא ומשפחתה, כולל אמה זינאידה, הצטרפו ליותר מ-7.1 מיליון (נכון ל-1 באפריל 2022) עקורים פנימיים (IDP) ברחבי המדינה הגדולה באירופה.

אלימות "אי אפשר להבין"

לאחר ארבעה שבועות בדרכים, הם הגיעו למחוז המערבי של זכרפטיה, מאות קילומטרים מעיר הולדתה המרוסקת.

כשיוליה ראתה את התמונות והסרטונים הנוראיים של הטבח וההרס בבוצ'ה, היא פרצה מיד בבכי ונותרה פעורת מילים לזמן מה. "אי אפשר להבין את רמת האלימות הזו", אמרה לבסוף. "זה לא משהו שהיית מאחל לאויב, אבל זה משהו שלעולם לא ייסלח ולא יישכח."

משכניה נודע ליוליה כי לאחר שמשפחתה עזבה, נלקחה לדירתם, וחפציהם נשדדו. המפעל שבו עבדה אמה של יוליה נהרס על ידי פצצות.

למרות שרשויות אוקראינה השיבו את השליטה, אנשים עדיין לא מורשים לחזור הביתה בגלל סיכונים של מוקשים ושאריות נפץ אחרות של מלחמה.

"זה הבית שלנו עכשיו"

כאן בזקרפטיה הם יכולים סוף סוף לתפוס הפסקה. יחד עם עוד מאה עקורים, הם מצאו מחסה זמני בבית ספר בעיירה הקטנה בושטינו. מתנדבים מגרמניה, פולין וצ'כיה עשו כמיטב יכולתם להפוך כיתות לא אישיות לחדרי שינה נעימים. אולם הספורט הפך למחסן מרכזי לכל צרכי חיי היום יום.

"אז הנה אנחנו. זה הבית שלנו עכשיו. יש לנו כל מה שאנחנו צריכים, ואנשים אדיבים עוזרים לנו בכל דרך שהם יכולים", אומרת יוליה. "למרות שאנחנו ישנים עכשיו על מזרונים על הרצפה, טילים לא עפים מעל ראשינו והילד שלי בטוח. זה הדבר היחיד שחשוב עכשיו".

היא מקווה שלבן שלה לא יהיו זכרונות מאותם שבועות אימתניים של פחד ובריחה. "אין לנו הרבה חפצים אישיים אבל מה שבאמת שובר את ליבי הוא שלא הצלחנו לקחת שום צעצוע עבור ארטמקו. הוא אוהב מכוניות ובבית היו לו הרבה צעצועי מכוניות, שאליהם הוא מתגעגע מאוד, ושואל כל הזמן מתי הוא יכול לחזור הביתה לשחק איתם שוב.

אני רוצה שהוא רק יהיה ילד, ישחק משחקים ויבלה זמן עם ילדים אחרים. אם היה לו כמה צעצועים או אופניים, הוא היה ממש שמח. וזה ישמח גם אותי".

מאמר זה הופיע לראשונה באתר IOM

סוכנות ההגירה של האו"ם באוקראינה