האפיפיור פרנציסקוס ניהל את מיסתו של האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון, ונזכר כיצד חיוכו בישר את טובו של האדון. הוא עודד את כולם ללמוד מהאדון כיצד לאהוב ללא גבולות ולהיות כנסייה עם פרצוף שמח, שליו ומחייך, שלעולם לא סוגר דלתות.
מאת תאדאוס ג'ונס
כשמזכירים את הדוגמה של "האפיפיור המחייך", יוחנן פאולוס הראשון, האפיפיור פרנציסקוס ניהל את הקדוש ברוך הוא בכיכר פטרוס הקדוש ביום ראשון. המיסה נחגגה על ידי הקרדינל מרצ'לו סמררו, ראש המחוז למען הקדושים, כאשר 25 אלף מאמינים השתתפו בכיכר גשומה ומאוחר יותר מלאה בשמש.
בהדרשה שלו, האפיפיור פרנציסקוס נזכר כיצד בבשורה של היום אנו שומעים על המונים רבים שעוקבים אחר ישוע שנותן להם מסר מאתגר: להפוך לתלמידו פירושו להניח בצד את החזקות הארצית, לאהוב אותו יותר מאשר את משפחתו, לשאת את הצלב שאנו נושאים. בחיינו.
המונים מחפשים תקווה
האפיפיור הבחין כי התראה זו של האדון מנוגדת למה שאנו רואים לעתים קרובות בעולמנו, שבו ההמונים נלקחים על ידי הכריזמה של מורה או מנהיג, ומצמידים את תקוותיהם לעתיד על סמך רגשות, אך הם הופכים רגישים יותר לאלו. שבמקום זאת מנצלים אותם בצורה ממולחת, מספרים להם מה שהם רוצים לשמוע למען הרווח, התהילה או הכוח שלהם, מרוויחים מהפחדים והצרכים של החברה.
הסגנון של אלוהים שונה
האפיפיור הסביר שדרכו של אלוהים שונה, מכיוון שהוא אינו מנצל את הצרכים או הפגיעות שלנו, או מציע הבטחות והטבות קלות. האל אינו מעוניין בהמונים עצומים, או בחיפוש אחר אישור, המשיך האפיפיור ואמר, והצביע על כך שהאדון נראה מודאג יותר מאלה שעוקבים אחריו בהתלהבות קלה אך ללא הבנה מעמיקה יותר של הדרוש.
"במקום להיכנע לפיתוי הפופולריות, (ישו) מבקש מכל אדם להבחין בזהירות בסיבה שלו לעקוב אחריו ואת ההשלכות שזה כרוך".
רבים מההמונים המסופרים בקריאת הבשורה קיוו שישוע יהפוך למנהיגם וישחרר אותם מאויביהם, ציין האפיפיור, מישהו שיכול בקלות לתקן את כל הבעיות שלהם. את ההתמקדות הארצית הזו רק בצרכים של האדם, של השגת יוקרה ומעמד, כוח וזכות, הוא ציין, כי "זה לא הסגנון של ישוע...ולא יכול להיות הסגנון של תלמידיו ושל הכנסייה שלו".
לשאת את הצלב
האדון מבקש מאיתנו גישה אחרת, אמר האפיפיור, הוא רוצה שתלמידיו לא יעדיפו שום דבר מלבד אהבה זו, אפילו על פני חיבתם העמוקה והאוצרות הגדולים ביותר.
"ללכת אחריו אין פירושו להיות חלק מבית משפט או תהלוכת ניצחון, או אפילו לקבל פוליסת ביטוח לכל החיים. להיפך, פירושו "לשאת צלב" (ל"ד, כז): לשאת, כמוהו, את משאו של עצמו ושל אחרים, להפוך את חייו למתנה, להוציא אותם בחיקוי של אהבתו הנדיבה והרחמנה אלינו. . אלו החלטות שמעסיקות את מכלול חיינו".
אהבה ללא מידה
להתחייב כתלמידו של ישוע פירושו להביט אל האדון יותר מאשר לעצמנו, ללמוד כיצד לאהוב מהנצלב, "האהבה שמעניקה את עצמה עד הסוף, ללא מידה וללא גבולות".
"בדברי האפיפיור יוחנן פאולוס, "אנחנו מושא לאהבה נצחית מצד אלוהים." אהבה נצחית: היא לעולם לא שוקעת מתחת לאופק חיינו; הוא מאיר עלינו כל הזמן ומאיר אפילו את הלילות האפלים ביותר שלנו."
כאשר אנו מסתכלים על האדון הצלוב, המשיך האפיפיור, אנו נקראים להתגבר על ההתמקדות בעצמנו, לאהוב את אלוהים ואחרים בכל מקום, אפילו את אלו שרואים דברים אחרת, אפילו את אויבינו.
אהבה דורשת הקרבה
לאהוב יכול להיות כרוך ב"הקרבה, שתיקה, אי הבנה, בדידות, התנגדות ורדיפה", ציין האפיפיור, וזה קורא לנו לקחת סיכונים, ולעולם לא להסתפק בפחות או שנוכל בסופו של דבר לחיות את החיים "בחצי הדרך", בלי נוקטים בצעדים המכריעים הדרושים כדי להיות תלמידיו של האדון, להתחייב אליו באמת ולעזור לאחרים.
"כפי שגם האפיפיור יוחנן פאולוס אמר, אם אתה רוצה לנשק את ישוע הצלוב, "אינך יכול שלא להתכופף על הצלב ולתת לעצמך להידקר על ידי כמה קוצים של הכתר בראשו של האדון." אהבה שנמשכת עד הסוף, קוצים והכל: לא משאירים דברים למחצה, לא חותכים פינות, לא בורחים מקשיים".
אהבה ללא פשרות
כשנזכר בדוגמה של יוחנן פאולוס הראשון, האפיפיור פרנציסקוס נזכר כיצד המבורך החדש חי את שמחת הבשורה, "ללא פשרות, אוהב עד הסוף". הוא לא חיפש את תהילתו שלו, אלא חי כ"כומר עניו וצנוע".
"בחיוך, האפיפיור יוחנן פאולוס הצליח לתקשר את טובו של האדון. כמה יפה היא כנסייה עם פרצוף שמח, שליו ומחוייך, שלעולם לא סוגרת דלתות, לעולם לא מחזקת לבבות, לעולם לא מתלוננת או נוטרת טינה, לא כועסת או חסרת סבלנות, לא נראית עגומה ולא סובלת נוסטלגיה לעבר."
לסיכום, האפיפיור עודד אותנו לבקש מהקדוש ברוך הוא יוחנן פאולוס הראשון לעזור לנו להשיג מהאדון את "חיוך הנשמה" ולהתפלל במילותיו שלו: "אלוהים קח אותי כפי שאני, עם הפגמים שלי, עם החסרונות שלי. , אבל תגרום לי להפוך למה שאתה רוצה שאהיה."
האזינו לדיווח שלנו
הסרטון המלא של ברכת האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון
