צריכת תרופות נוגדות דיכאון ממשיכה לעלות בעולם שנראה קל יותר עבור הגלולה מאשר עבור מציאת הבעיה בפועל ופתרונן.
בשנת 2004 ערכה סוכנות התרופות מחקר שבו הבהירה כי צריכת תרופות נוגדות דיכאון עלתה פי שלושה בעולם. באותה תקופה עדיין נאלצנו לסבול ממיתון עולמי, שהוחמר בעקבות המגיפה שארגון הבריאות העולמי שלף מהשרוול והכניסה את כולנו, כך נראה, לבעיה נפשית שממנה נראה שרק נצליח. להיות מסוגל להיפטר עם תרופות קבועות.
תרופות נוגדות דיכאון, מרשם קל
להיצמד ספרד והשוו נתונים, ב-1994 נמכרו בארצנו 7,285,182 אריזות של תרופות נוגדות דיכאון, ב-1999 (חמש שנים מאוחר יותר) 14,555,311 ובשנת 2003 נרשמו 21,238,858 אריזות. אם נכפיל את זה במספר הכדורים בכל חפיסה, מאות מיליוני כדורים הוכנסו למחזור בשוק הלאומי ללא בקרה מופרזת.
בשנת 2021, כשכולנו נהיה חולי נפש, הוכנסו למחזור יותר מ-50 מיליון חבילות.
בעד חוסה לואיס קינטנה, רופא משפחה, "הבעיה היא שיש כנראה שימוש לרעה בתרופות נוגדות דיכאון". עוד אחת מהתרופות הנפוצות ביותר שנרשמות הן תרופות חרדה, הניתנות על ידי הביטוח הלאומי מבלי שהוזהרנו באופן מהימן מפני הסיכונים האפשריים. במקרים רבים, אפילו ניתנות לנו שתי התרופות ללא הערכה של האפשרי תופעות לוואי. כיום ברור שהמערכת הקוגניטיבית שלנו מושפעת וכי, במיוחד אצל אנשים בגיל מסוים, התפקודים המוטוריים עלולים אף להיפגע.
אין זה מפתיע שכבר בשנת 2004, חוליו בובס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת אוביידו הצהיר בשמחה כי "הדרגה הגבוהה יותר של הכשרה מתמשכת של אנשי בריאות תרמה לזיהוי מוקדם של הפרעות נפשיות ואף לניהול טוב יותר של תרופות פסיכוטרופיות".
כיום אתה מגדל זקן, מתפרק והולך לרופא המשפחה שלך עם מבט עגום על הפנים שלך, שותה קפה כדי לשמור על לחץ הדם שלך ומספר לו איזה סיפור שלילי על חייך, שלא צריך להיות נכון, וזה אוטומטית קבל אבחנה של דיכאון, שעבורה תקבל מרשם חבילה מעניינת שעבורה אין לקרוא את ההוראות. אולי בגלל שבין ההשפעות השליליות, סביר מאוד שהוא יקבע שהמוצר יכול להוביל לדיכאון. הלבנה הנושכת את זנבה פירושה שבהתוויות נגד של הכדורים הניתנים לדיכאון, אתה עלול לגלות שהם נושאים את אותה מחלת נפש שאתה כביכול רוצה להילחם בה.
לפני מספר ימים, אלחנדרו Sanz, כוכב מוזיקת עולם, כתב את הדברים הבאים על טויטר, מה שעשה את פעמוני האזעקה חזקים ברחבי העולם:
אני לא מרגיש טוב. אני לא יודע אם זה עוזר אבל אני רוצה להגיד את זה. אני עצוב ועייף. למקרה שמישהו אחר חושב שתמיד חייבים להיות בריזה מהים או זיקוקים בליל קיץ. אני עובר את זה... אני אגיע לבמה...,
על בריאות הנפש החלו לדבר בחדשות, בתוכניות אירוח ומילאו את דפי העיתונים ותוכניות הרדיו בנושא. גם אני עייף ויש ימים שבהם אני לא מרגיש את רוח הים, לא מדוזה, ולא בתולת הים, ומה?
להיות עצוב הפך מספיק כדי לקבל תרופות (תרופות נוגדות דיכאון)
תעשיות התרופות ניצחו בגדול כאשר אנו מבלבלים מצב נפשי נורמלי - לא כל יום הוא אותו דבר - עם דיכאון או מחלת נפש. רמון סאנצ'ז אוקנה, אחד מעיתונאי המדע הידועים ביותר בתחילת המאה, כתב בספרו El Universo de las drogas, בהוצאת פלנטה:
תרופות נוגדות דיכאון, כפי שמרמז שמם, הם חומרים שנועדו להילחם בדיכאון. בדרך כלל, ההשפעות הלא רצויות שלהם קשורות לנמנום, האטה של רפלקסים, אובדן קשב, נטייה לעלות במשקל... הבעיה היא שניתן להתעלל בהם כדי לנטרל מצב של עצב, או, כפי שהועלה לאחרונה, כדי להתמודד עם עם מצב קשה. כמה תרופות נוגדות דיכאון כונו "גלולת הביישנות". קיים סיכון, בחברה המדויקת של היום, להאמין שאדם חייב להיות תמיד בהתאמה ולכן, אם לא, אפשר להיעזר בעזרה הכימית של תרופה
תרופות נוגדות דיכאון, אלימות ורציחות
זה היה סאנצ'ז אוקנה שכתב את האמור לעיל בשנת 2004. שנה קודם לכן, בסוף אוגוסט 2003, בספרד, סגן אלוף ופסיכולוג רפאל גיל דה לה חזה, 56, שעבד בזרוע הפסיכיאטרית של בית החולים הצבאי בסן קרלוס בקאדיז, הרג את בתו בת ה-12, אנה גיל קורדרו, עם ירייה אחת ואחר כך אחרת כדי להתאבד. הדבר היחיד שכולם ניסו לומר היה "מה יעבור לה בראש".
אבל בזמן שהוא היה תחת השפעת טיפול פסיכוטרופי, כולם הסכימו שהוא שותק כבר כמה ימים, נסוג לתוך עצמו ושהוא אוהב את בתו בצורה מוגזמת. מדוע כשלו כל הכלים שעמדו לרשותו? שום דבר, אפילו הפסיכיאטריה אינה ברת טעות. למעשה, הייתי מרחיק לכת ואומר שזה בקושי בלתי ניתן לטעויות.
כמה ימים לפני שהסגן-אלוף והפסיכולוג הרגו את בתו, ב מדריד, ה-Guardia Civil עצר אישה שלפי סוכנות EFE: ... הרגה את תינוקה בן החודש בביתה בלאס רוזאס (מדריד), ואשר נאלצה להילקח לבית חולים כדי לקבל טיפול פסיכיאטרי הפרעה ממנה היא סובלת.
התקשורת המיינסטרים הושתקה
אחד הנושאים שאני מתגעגע אליהם בחדשות מסוג זה היא שלעולם אין דרך לדעת בבירור איזה סוג של תרופות פסיכוטרופיות היא נוטלת והאם יש קשר בין הצריכה שלה לבין רעיונות הרצח המעוררים אירועים טרגיים מסוימים.
לסיום, הרשו לי, בגישה הקטנה הזו לעולם התרופות נוגדות הדיכאון והשלכותיהן, להדהד מה חוסה קאריון, פרופסור לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת מורסיה (UMU), כתב בנובמבר 2017 בעיתון La Verdad, בטור מופתי שכותרתו "La depresión como alarma inteligente" (דיכאון כאזעקה אינטליגנטית):
תרופות נוגדות דיכאון, שהשימוש בהן מבוסס על הרעיון של שינה את הנוירוכימיה של המוח, מונעים התערבות פסיכיאטרית, למרות שהמדע הוכיח את החולשות שלהם. מעטים מדווחים על ריפוי באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, מה שלדעתי אינו מבטל את טובתם בנסיבות חריגות מסכנות חיים. אבל קורה שאנשים רבים הופכים לתלותיים, ובמקרים מסוימים הם מושכים תופעות לוואי לא נעימות, אפילו מחלות קשות. מנה אחת של תרופות נוגדות דיכאון יכולה לשנות את ארכיטקטורת המוח במשך כמעט שלוש שעות, וליצור הפרעות בצבא הנוירוטרנסמיטורים שלנו ומפל פיזיולוגי שמציף הכל. שום דבר לא מעניין במיוחד את חברות התרופות, אשר, עם אלפי הלוביסטים המוזמנים שלהן, מממנות יותר מ-70% מהניסויים של ה-FDA, ומשתלטות על הרכש, המכירות, המחקר, הפרסומים והמדיה.
ואחרון חביב, יוצר קולנוע רוברט מנסיירו, שעם חמישה פרסי אמי מהאקדמיה לאמנויות, מדעים וטלוויזיה, החליט לחשוף בסרט תיעודי בשם מרשם: התאבדות? חוויותיהם של שישה ילדים בין הגילאים 9 עד 16 "שאחרי נטילת תרופות נוגדות דיכאון, ניסו להתאבד". סרט תיעודי מפתיע באמת, שהוקרן בבכורה ב-1998 בארצות הברית, המדינה, יחד עם ספרד, שצורכת את רוב סוגי הכדורים האלה, לא משאיר את הצופה אדיש.
ביבליוגרפיה:
נתונים תרופות: צריכת התרופות נגד דיכאון בשיעור של 40% (rtve.es)
DSalud nº 88 (1998)
ABC 27/12/2004 (חברה)
La Opinión de Murcia 27/08/2013 (Sucesos)
אל מונדו 01/09/2013 (כרוניקה)
