התופעה הזו מלאה במוזרויות
כשהגיאוגרף הבריטי תומס גריפית' טיילור יצא למסע הנועז שלו על פני מזרח אנטארקטיקה ב-1911, המשלחת שלו נתקלה במראה מפחיד: קצה קרחון עם זרם דם שזורם ממנו. לאחר מאה של ספקולציות, הסיבה לנפילות הדם נקבעה.
מדענים אמריקאים השתמשו במיקרוסקופי אלקטרונים רבי עוצמה כדי לנתח דגימות של מי Blood Falls ומצאו שפע של ננוספרות עשירות בברזל שהופכות לאדומות בעת חמצון.
"ברגע שהסתכלתי בתמונות המיקרוסקופ, שמתי לב שיש את הננו-ספירות הקטנות האלה, והן עשירות בברזל, ומלבד ברזל, היו בהן הרבה יסודות שונים - סיליקון, סידן, אלומיניום, נתרן - והם היו כולם שונים", אמר בהצהרה קן ליווי, מדען מחקר במחלקה למדע והנדסת חומרים בבית הספר וויטינג באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
הידוע בצבעו האדום העמוק, תחמוצת הברזל הייתה עד כה חשוד מרכזי בתעלומת מפלי הדם. עם זאת, טכניקת הדמיה מתקדמת זו סייעה לחוקרים לקבל תמונה ברורה יותר מדוע המים החודרים הם בגוון אדום כה עז - ומדוע כמה מחקרים קודמים נכשלו.
"כדי שזה יהיה מינרל, האטומים צריכים להיות מסודרים במבנה מאוד ספציפי, גבישי. הננוספרות הללו אינן גבישיות, ולכן השיטות ששימשו בעבר לחקר מוצקים אינן מזהות אותן", מסביר ליבי.
אפשר להניח שמימיו האדומים כדם הם המאפיין יוצא הדופן ביותר של מפלי הדם של אנטארקטיקה, אבל המאפיין הגיאולוגי הזה מלא במוזרויות.
מדענים קבעו כי המים האדומים שמחלחלים ממפלי הדם מקורם באגם מלח שנשאר נעול בקרח במשך 1.5 עד 4 מיליון שנים. למעשה, אגם זה הוא רק חלק ממערכת תת-קרקעית גדולה בהרבה של אגמים ואקוויפרים היפר-מלחיים.
ניתוח המים מראה כי מערכת אקולוגית תת-קרחונית נדירה של חיידקים חיה במאגרים הקבורים של מים היפר-מלחיים - למרות היעדר כמעט מוחלט של חמצן. משמעות הדבר היא שהחיידקים נמשכו מיליוני שנים ללא פוטוסינתזה וכנראה נשמרו על ידי רכיבה על אופניים של ברזל מהתמלח.
בהתחשב בתכונות עולמיות אלו, מדענים מאמינים שניתן לחקור את מפלי הדם כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של כוכבי לכת אחרים בחלקים אחרים של מערכת השמש.
"עם כניסתן של משימות הרוברים, היה עניין בניסיון לנתח את המוצקים היוצאים ממימי מפלי הדם כאילו היו משטח נחיתה של מאדים", אומר ליווי.
"מה יקרה אם רובר ינחת באנטארקטיקה? האם הוא יוכל לקבוע מה גרם לנפילות הדם להפוך לאדומות? זו שאלה מרתקת שכמה חוקרים חשבו עליה".
מקור: iflscience.com
