כמה צפרדעים זוהרות בשעת בין ערביים, תוך שימוש בתרכובת ניאון, אומרים מדענים
בשנת 2017, מדענים הכריזו על נס טבעי, כמה צפרדעים זוהרות בשעת בין ערביים, תוך שימוש בתרכובת פלואורסצנטית שלא ראינו בעבר בטבע.
בזמנו, לא היה ידוע כמה מיני צפרדעים יכולים לפלוט את הקרינה הזו.
מחקר של 151 מינים של צפרדעים דרום אמריקאיות מראה את מידת הקרינה של כל מין בנפרד. מנתונים מהמחקר עולה כי הקרינה קשורה לראיית הצפרדעים.
לדברי מדענים, פליטת אור משפיעה על האופן שבו צפרדעים מאותתות זו לזו. הם מאמינים כי הקרינה דוחה טורפים.
"באמצעות מחקר שדה בדרום אמריקה, גילינו ותיעדנו דפוסים של ביולוגית פלואורסצנטית בדו-חיים טרופיים", כותבת הביולוגית קורטני וויצ'ר מאוניברסיטת פלורידה סטייט.
"דברים רבים בממלכת החיות זוהרים, אבל הסיבה לא תמיד ברורה", מציינים מדענים.
פלואורסצנציה היא סוג של זוהר שנוצר כאשר אור נספג ונפלט מחדש באורך גל שונה, ונראה במינים רבים, כולל כרישים, זיקיות וסלמנדרות. עצמות גם זורחות, מסבירים מדענים.
הקרינה הביולוגית הנוצרת בעור של צפרדעים שונה מהפלורסנטיות של בעלי חיים זוהרים אחרים.
האור הכחול, הקרוב ביותר לדמדומים הטבעיים של כדור הארץ, מייצר את הקרינה החזקה ביותר, והקרינה עצמה מופיעה בעיקר בשתי פסגות ברורות של אור נראה - ירוק וכתום, אמרו המדענים.
צפרדעים רבות הן קרפוסקולריות - כלומר הן פעילות בשעת בין ערביים. במינים מסוימים, העיניים שלהם מתוכננות לעבוד בצורה הטובה ביותר באור זה, הנשלט על ידי קולטנים בצורת מוט הרגישים לירוק וכחול, כותב Science Alert.
הזוהר הירוק של צפרדעים הוא הבהיר ביותר במהלך היום, מסבירים מדענים. חלקי הגוף הזוהרים הם אלו המעורבים ביותר בתקשורת עם בעלי חיים, כלומר הגרון והגב. זה מצביע על כך שביופילואורסצנציה היא חלק מערך כלי התקשורת של צפרדעים.
מקור: Science Alert
תמונה להמחשה מאת נסטיה: https://www.pexels.com/photo/green-frog-103796/
