פסטיבל סרטים שכותרתו "לכבד נשים לחירות חופש" אורגן ברחבת האומות המאוחדות ניו יורק ב-14 בספטמבר על ידי ארגון Empower Women Media ו-stopFemicide לציון מותו של מחסה אמיני שנה לאחר מכן ואת ההתקוממויות האיראניות למען שוויון, צדק וכבוד האדם.
הפסטיבל התחיל בטקס הנצחה ומפגש בוקר עם דוברים ומומחים ברמה גבוהה מאוד כדי להדגיש את הנשים והגברים שאיבדו את חייהם במחאת איראן 2022 בעיקר ד"ר סוסן עבאדיאן סופר והתחדשות תרבותית מחוללת, ד"ר ארדשיר בדקניה, א רופא, סופר ואמן, אוריאל אפשטיין (מנכ"ל יוזמת Renew Democracy), יסמין גרין (מנכ"לית Jigaw), פטרישיה כרם (יועצת מדיניות בכירה בבית חופש), שילה כץ (מנכ"לית המועצה הלאומית לנשים יהודיות), נאביד מוהבי (מנהלת מדיניות ב-NUFDI), הכבוד ג'והוני מור (נשיאת הקונגרס של מנהיגים נוצריים), סוזן נוסל (מנכ"לית PEN America), מרים אוביסי (נאמנת בקרן אוביסי), פארה פנדית' (נציגה מיוחדת ראשונה לקהילות מוסלמיות בארה"ב מחלקת המדינה) וד"ר ג'וויד רהמן (הדיווח המיוחד של האו"ם על מצב זכויות האדם ברפובליקה האסלאמית של איראן).
במפגש אחר הצהריים השתתפו יוצרי סרטים שסיקרו את נושא הפרות זכויות הנשים באיראן, אך גם במזרח התיכון ובדרום אסיה, ולאחר מכן דיון בנוכחותן של ליסה דפטארי (עורכת הראשית של The Foreign Desk) ומרג'אן קיפור גרינבלט (מייסדת ומנהלת הברית למען זכויות כל המיעוטים) בהנחיית שירין טבר המייסדת והמנהלת של Empower Women Media.
מנאל מסלמי, נשיא האגודה האירופית להגנה על מיעוטים, מומחה למיעוטים ואיראן מסר את דברי הסיום של פסטיבל הסרטים. היא הדגישה את העובדה שקיים דיכוי מתמשך של נשים איראניות באיראן, כולל אלה של כורדים, ערבים, בלוך, אזרבייג'אנים וכן מיעוטים דתיים בעיקר הבהאים. הנשים הללו עמדו בפני צורות שונות של אפליה ודחיקה לשוליים, כולל גישה מוגבלת לחינוך , הזדמנויות עבודה וייצוג פוליטי.
המקרה הסמלי של מחסה אמיני, הנערה האיראנית הכורדית בת ה-22 שמתה ב-16 בספטמבר 2023 שלושה ימים לאחר שנעצרה על ידי פרשת המוסר של המשטר זעזעה את העולם והדגישה מאפיין של המשטר בעיקר אפליה אתנית וסקסיסטית. עם זאת, בפעם הראשונה, היינו עדים לסולידריות בין המיעוטים האתניים והדתיים השונים באיראן לאחר ההפגנות באיראן ב-2022 וכל הקבוצות האתניות השונות גילו סולידריות עם בני נוער ונשים באיראן.
המיעוט האזרבייג'ני (כשליש מהאוכלוסייה) סובל מדיכוי תרבותי בתחומים רבים ונשים נמצאות במצב הקשה ביותר. הנשים האזרבייג'ניות סובלות באיראן כמו כל האנשים שם ובעיקר כמיעוט ומעליו - כנשים.
הנשים האזרבייג'ניות במיוחד היו פעילות בהפגנות. כל קבוצות האופוזיציה בתבריז התאחדו סביב קבוצת אזפרונט עם ערוץ טלגרם מפותח. אלו היו נשים בתבריז שחיברו את כל האופוזיציה יחד ועבדו עם תקשורת אזפרונט כדי לתת קול לנשים ומיעוטים באיראן. ישנה תנועה מתמשכת של סולידריות ואחדות שמראה ש"נשים, חיים, חופש" היא תנועה לכל האיראנים לקרוא לחופש, שוויון, צדק וזכויות אדם לכולם.
