ב-16 באוקטובר 2023, בדו"ח של מסימו אינטרוביין ל BitterWinter.org, מודגש מקרה משפטי חשוב הכולל את עדי יהוה הספרדים והעיתון "אל מונדו".
התביעה מתמקדת במאמר שפורסם על ידי "אל מונדו" ב-21 בנובמבר 2022. המאמר הסתמך על מידע שנמסר על ידי איגוד הקורבנות של עדי יהוה, ארגון המתנגד לקבוצה.
ביום 2 באוקטובר, בית המשפט קמא מס. 1 של Torrejón de Ardoz, ספרד, קיבל החלטה לטובת עדי יהוה (פסק דין 287/2023). היא הורתה ל"אל מונדו" לפרסם זכות תגובה, מהקבוצה הדתית. בית המשפט הכיר בכך שהעיתון קיבל והפיץ מידע מאגודה לשעבר של עדים לא מרוצה והפיץ אותו.
בנוסף, בית המשפט דחה את טענת העיתון לפיה איגוד קורבנות עדי יהוה נושא באחריות הבלעדית לתוכן הכתבה והורה ש"אל מונדו" יכסה את הוצאות המשפט.
חשוב לציין שפסק הדין של בית המשפט התרחב מעבר להענקת הזכות של עדי יהוה להגיב. הוא גם בחן בקפידה את נכונות ההאשמות שהעלו איגוד הקורבנות של עדי יהוה. בית המשפט קבע כי בטענות אלו יש פוטנציאל לפגוע במוניטין של הארגון ומצא כי במקרים רבים הן אינן מדויקות לחלוטין.
בית המשפט הדגיש כי כותרת המאמר, שכללה את המונח 'כת' ('סקטה' בספרדית), נושאת קונוטציות שליליות לכל דת. בית המשפט מצא כי הטענות שמקורן באגודת נפגעי עדי יהוה, כגון תיוג עדי יהוה כ'כת' עם 'מנהגים פולחניים', בטענה שהיא מובילה ל'מוות חברתי', וטענה שהיא 'כופה' חברים שלא לדווח על פשעים, כולם גרמו לנזק בלתי מעורער באגודה הדתית.
מעבר לכך, בית המשפט בחן את נכונות הטענות בכתבה. הוא ציין כי ההתייחסות לעדי יהוה הנוצרים כאל 'כת' הייתה שגויה מבחינה משפטית, שכן הארגון היה עדה דתית רשומה בספרד, כמו רבים אחרים. בית המשפט מצא גם אי דיוקים בהתייחסויות של המאמר להתעללות מינית לכאורה בתוך הקבוצה הדתית.
בית המשפט הביע כי לא היה תיעוד סופי של הרשעה כלשהי נגד הישות הדתית בכללותה בקשר עם האשמות על התעללות מינית, מה שהופך טענות כאלה לא מדויקות. בנוסף, בית המשפט ציין כי המאמר הקצה באופן בלתי הולם אחריות קולקטיבית לעדה הדתית בגין התעללות מינית לכאורה במקום להתמקד במקרים בודדים.
בית המשפט התייחס גם לטענות הנוגעות לנוהג של נידוי או התרחקות על ידי עדי יהוה. הוא מצא כי התיאור של מנהגים אלה על ידי איגוד קורבנות עדי יהוה לא הוכח באופן משכנע. בית המשפט קבע כי הטענה לפיה חברים נאלצים להתרועע רק עם חברים נאמנים אחרים אינה מדויקת.
בית המשפט גם דחה את הטענות שהושמעו במאמר לגבי עדי יהוה בעלי "סטנדרטים כפולים וחלק ניכר מזקניהם הם "נואפים או פדופילים". היא מצאה שההאשמות הללו חסרות כל בסיס וראתה אותן כפוגעות מאוד במוניטין של הארגון הדתי.
לסיכום, החלטת בית המשפט חשפה את הפצת מידע כוזב על ידי איגוד הקורבנות של עדי יהוה ואת הדיווח הבלתי ביקורתי על טענות אלו על ידי "אל מונדו". בית המשפט הדגיש את החשיבות של הסנקציות משפטיות לעובדות שגויות או כוזבות התומכות בדעות, במקום רק להפריך או לצנזר דעות.
יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי לכלי תקשורת יש אחריות לתכנים שהם משתפים גם אם הם מבוססים על טענות מצד גורמים. פסיקה זו מחזקת את החשיבות של ארגוני תקשורת לוודא את דיוק המידע לפני פרסומו ולהבחין בין דיווח לדעות אישיות.
מקרה זה מהווה אזהרה לארגוני תקשורת בנוגע להפצת מידע מ"מומחי כת" שהוכרזו בעצמם (במקרה זה, קרלוס ברדביו (RedUNE-פקריס), שמוצג לעתים קרובות כ"מומחה הגדול ביותר לכתות בספרד" למטרות תעמולה) וחברים לשעבר שהתרחקו מאמונתם. הוא גם מדגיש את החשיבות של כיבוד זכותה של קהילה להגיב למאמרים מכפישים.
ניצחון משפטי זה מהווה תזכורת לכלי תקשורת לעמוד באחריותם להבטיח דיוק והגינות בדיווח שלהם.
בתור אינטרובין כתב עַצמוֹ:
"זו לא הפעם הראשונה שתקשורת נופלת למלכודת של פרסום לשון הרע שהוזנו להן על ידי ארגונים נגד כתות, "מומחים" ל"כתות" (במקרה זה, "המומחה" שהתראיין היה קרלוס ברדאוויו, כלומר, עורך הדין מייצג את אגודת הקורבנות של עדי יהוה במקרה אחר), ו"מְשׁוּמָד"חברים לשעבר. זו גם לא הפעם הראשונה שכלי תקשורת - אפילו אחד שחבר בו פרויקט האמון-מסרב לפרסם תשובה של קהילה דתית למאמר מעליב. ההחלטה צריכה ללמד את התקשורת הללו לקח. עם זאת, לא סביר שזה יקרה. יש עיתונאים שהם כמו העורב באגדה של איזופוס, שהשועל הונה כל הזמן שולל ונשבע שזה קרה בפעם האחרונה, רק כדי להיות שולל שוב בהזדמנות הבאה".
