15 בדצמבר 2023, עדים למהדורה העשירית של פרסי חופש הדת, שניתנים מדי שנה על ידי ה קרן לשיפור החיים, התרבות והחברה (Fundacion MEJORA), מקושר ל- כנסיית Scientology, ומוכר במעמד מייעץ מיוחד על ידי ה המועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם מאז 2019.
האירוע, שנערך במטה העדה הדתית הזו הממוקם בבניין היסטורי משופץ, הפגיש רשויות, אנשי אקדמיה ונציגי החברה האזרחית כדי להכיר בעבודתם של שלושה מומחים מובילים בהגנה על זכות יסוד זו המוגנת לא רק על ידי החוקה הספרדית. אלא גם על ידי האמנה האירופית לזכויות אדם וה- ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, החוגגת 75 שנים מאז חתימתו.
בין הדיפלומטים, נכחו שגרירות בוסניה הרצגובינה והאחד של צ'כיה שהביעו את תמיכת בני עמם בזכות היסוד של חופש דת או אמונה.
המזכיר הכללי של קרן MEJORA, איזבל איוסו פואנטה, בירך את הנוכחים, והדגיש את החשיבות הגוברת של דיאלוג בין-דתי והכרה בתרומתן החיובית של הדתות לחברה: "דיאלוג בין-דתי הופך ליותר ויותר חשוב והכרחי וכי הדת מהווה חלק חשוב מהחברה.", מסר שהיא תמכה בסרטון המבוסס על הדרך אל האושר, הקוד המוסרי הלא-דתי שנכתב על ידי רונלד האברד, מייסד Scientology.
בשם משרד הנשיאות, המשנה למנכ"ל חופש הדת, מרסדס מורילו, שלחה הודעה שבה היא מברכת את זוכי הפרס - איגור מינטגויה, פרנסיסקה פרז ומוניקה קורנג'ו - על "תרומתם יוצאת הדופן ללימוד, ניתוח והבנה של ההיבטים המשפטיים והחברתיים של חופש הדת". מוריו הדגיש "הצורך להמשיך ולפעול למען יצירת תנאים המאפשרים מימוש מלא יותר של חופש דת בהקשר של חברות פתוחות ורבויות יותר ויותר.
לפני שפינה את מקומו לזוכים בפרס, מנהל ה קרן פלורליזם ודו-קיום, אינס מזארסה, הדגיש את תמיכתו של מוסד ציבורי זה בהוצאת ספר "10 Años de promoción y defensa de la Libertad Religiosa"זה יהיה אסף את המאמרים של 30 זוכי הפרסים בעשור הזה, הודות למימון מהקרן שהיא מובילה. היא הסבירה כי עבודת הקרן מבקשת להפיץ את "ההגנה על חופש הדת" ו"הכרה במגוון הדתי". לדעתה, "הגנה אקטיבית על זכויות" כמו חופש דת נחוצה כדי "לשמור עליהן" מול ה"סיכון" של "רגרסיה".
לאחר מכן, נשיא ה קרן MEJORA, איבן ארג'ונה, שגם מייצג Scientology לאיחוד האירופי, OSCE ומוסדות האומות המאוחדות, הציג את פרויקט ההוצאה לאור, מסביר שהעבודה תהיה זמינה בפורמטים פיזיים ודיגיטליים כאחד, כדי לגלות נקודות מבט שונות על חופש האמונה בתחומי חיים שונים וכי יתקיימו מספר דיונים עם סטודנטים באוניברסיטה כדי לשים שוב על השולחן "הצורך להגביר את המודעות לזכות היסוד הזו להיות מסוגל להאמין ולתרגל את הדת שמוציאה את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
הראשון של זוכי פרס 2023 לקחת את רשות הדיבור היה פרופסור איגור מינטגויה, המלמדת דיני כנסת ממלכתי כבר 25 שנה. מומחה זה מאוניברסיטת הבאסקים הודה לפרס על תרומתו ל"הגנה על חופש המצפון כמרכיב בסיסי המבסס את הדו-קיום בחברה יותר ויותר ריבוי ומורכבת
לאורך הקריירה שלו, Minteguía פרסם יצירות רבות על הגנה על מיעוטים וחופש המצפון. קווי המחקר שלו כוללים את חקר הגבולות בין חופש אמנותי לרגשות דת. בנאומו הדגיש חתן הפרס כי המסר שתמיד העביר לתלמידיו היה "ההגנה על החירות ועל אלו השונים, גם אם אינם שותפים או אפילו דוחים את חזון המציאות שלו
לאחר הנאום הלבבי הזה, הגיע תורו של החתן הבא, פרופסור פרנסיסקה פרז מדריד, מאוניברסיטת ברצלונה, שהתמקדה בחלק גדול מנאומה ברישום מצבים חמורים של רדיפות דתיות במדינות כמו סין, הודו, פקיסטן וניגריה.
היא הצהירה כי "כאשר מתעלמים מאפליה, אל לנו להיות מופתעים שהיא הופכת לרדיפה". היא ראתה בתגובתם של ארגונים בינלאומיים וממשלות דמוקרטיות "פושרת" וקראה לבחון את הקריטריונים למתן מקלט במקרים של רדיפות דתיות.
פרז, שגם היא מתמקדת בזכות היסוד הזו כבר יותר מרבע מאה, הזכירה גם את מה שהיא כינתה "רדיפה פוליטית", כאשר יש ממשלות הרואות שיש צורך להגביל את הדת כדי להשיג, לטענתם, רווחה חברתית.
היא הזהירה מפני חוקים ש"להשתיק את קול המתנגדים"מול דוקטרינות רשמיות המשפיעות על בחירות הדת, המתייחסות לחופש הביטוי"מאוים על ידי תרבות של ביטול
עם זאת, היא אמרה כי העניין הגובר בדיאלוג בין-דתי והענקת פרס סחרוב של הפרלמנט האירופי למאבק הנשים באיראן לאחר מותו של מחסה אמיני הם היבטים חיוביים, שלדבריה הראו שיש טעם לא. לחזור בהגנה על חופש הדת.
כדי לסגור את טקס הענקת הפרסים, הגיע תורו של האחרון מוענק של הלילה, אנתרופולוג ופרופסור באוניברסיטת Complutense של מדריד, מוניקה קורנג'ו ואלה, שהסבירה כיצד חקר הדתיות העממית בספרד אפשר לה לראות ש"אמונות ומנהגים דתיים טופלו מעט", מה שהוביל אותה להתעניין בגיוון דתי. קורנג'ו מגן על "הכבוד לגיוון" של האנתרופולוגיה כדי לשפר את החברה, "מבטל דרמטיזציה" של ההבדלים הללו.
"אימוץ גיוון פירושו הקשבה, הקשבה בתשומת לב, הקשבה גם בחמלה. ולפעמים כשאנחנו מקשיבים, אנחנו שומעים דברים שלא לרוחנו וזה הולך לקרות וימשיך לקרות", היא הודתה.
קורנג'ו גם מתח ביקורת על השימוש במונח "כת" בתקשורת ואף לפעמים בבתי המשפט כדי להתייחס למיעוטים דתיים, שלדעתו מגיב ל"פחד ממה ששונה" ומשקף "חוסר כבוד לחופש דת ולגיוון". היא רואה צורך לשנות את התרבות כדי להתקדם לעבר "סובלנות אמיתית וכבוד אמיתי" המאפשרים דו קיום.
ארג'ונה עודד בדברי הסיום שלו את זה