בניתוח מקיף של הפעולה החברתית של עדות דתיות של מיעוטים בספרד, מפרסמים אנשי האקדמיה סבסטיאן מורה רוסדו, גיירמו פרננדס מאילו, חוסה אנטוניו לופז-רויס ואגוסטין בלנקו מרטין את ממצאיהם החושפניים ב- כרך 3, מספר 2 של "Cuestiones de Pluralismo" למחצית השנייה של 2023.
המאמר מדגיש כי החברה האירופית עברה שינוי עמוק בחוויה הדתית שלה, למרות התחזיות של הסוציולוגיות של החילון שניבאו את מותה. בהקשר זה, ספרד מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, המסומנים בנטייה מתמשכת להפוך את המגוון הדתי לבלתי נראה. לפי דיז דה ולסקו (Díez de Velasco, 2013), ישנה תפיסה שורשית הקושרת גיוון דתי עם זרות וקתולית עם ספרדיות.
המחקר, הנתמך על ידי קרן פלורליזם ודו-קיום, מתייחס לחוסר הידע הציבורי על הפעולה החברתית של עדות דתיות לא קתוליות בספרד. למרות שבוצעו כמה מחקרים חלקיים, המחקר מוצג כיוזמה חלוצית על ידי מתן חזון שלם יותר של מציאות חברתית זו.
במסגרת המחקר, השתתפות וידויים כמו בודהיסטים, אוונגליסטים, אמונה בהא, כנסיית ישוע המשיח של קדושים אחרונים, כנסיית Scientology, יהודי, מוסלמי, אורתודוקסי, עדי יהוה וסיקים מודגש. הגישה כוללת ניתוחים כמותיים ואיכותניים כאחד כדי 'מפות' את הפעולה החברתית של אמונות אלו, תוך בחינת משאבים, תפיסות וערכים מהותיים.
אחד הממצאים המרכזיים הוא הנראות הנמוכה של פעולות חברתיות אלו בהשוואה למדינות אחרות שהתעמקו בניתוחים דומים. מהממצאים עולה כי באופן כללי, העדות הללו מבצעות את עבודתן הסוציאלית ברמה המקומית, עם מבנים קטנים ומעורבות חזקה של מתנדבים. בנוסף, המימון מגיע בעיקר ממשאביהם הפרטיים, עם תמיכה מוגבלת מהמגזר הציבורי או הפרטי.
המאמר גם מדגיש את מורכבות היחסים בין העדות הללו למינהלים ציבוריים. למרות שחלק מהעדות רוצות הכרה ספציפית כישויות דתיות בתחום העשייה החברתית, הדבר עלול להציב אתגרים במונחים של חילוניות וחופש מצפון, כמו גם סותר עקרונות של שוויון בהקצאת שירותים ציבוריים.
המחקר מדגיש את החשיבות של עשייה חברתית מאורגנת, תוך התמקדות בתכניות סיוע בסיסיות ופעולות קידום חברתי. זה גם מדגיש את הייחודיות של התמיכה הפנימית שהזרמים הללו מספקים לחסידיהן, ובו בזמן שומרים על מחויבות גלויה לאלה שאינם שותפים לאמונותיהם.
נושא אחד שמרחף מעל המחקר הוא התפיסה שפעולות חברתיות אלו עשויות להיות מונעות על ידי גיוס. עם זאת, משתתפי קבוצת המיקוד מדגישים את ההפרדה בין עשייה חברתית לגיוס, ודוגלים בחשיבות הטיפול בצרכים הרוחניים מבלי לעסוק בפרקטיקות פולשניות.
לבסוף, המחברים מסכמים בהצבעה על הצורך להפוך את אי-הנראות של וידויים דתיים אלה ולעודד את שיתוף הפעולה שלהם עם ישויות פעולה חברתיות ציבוריות ומגזר שלישי אחרות. הם רואים שעשייה חברתית יכולה להיות המרחב המועדף להראות את הממד הציבורי והחברתי של מסורות דתיות אלו, ובכך לתרום לבניית חברה פוסט-חילונית, פלורלית ודמוקרטית. המשימה, על אף שהיא מאתגרת, נתפסת כחיונית לבניית חברה שבה המגוון הדתי מהווה "מאגר משמעות" אמיתית לאזרחות.
