מרוקו: עלייה באבטלה ואי-שוויון חברתי-כלכלי מול עליית הונו של ראש הממשלה

מרוקו עומדת בפני מספר אתגרים כיום, כולל:

1. אבטלה ותת-תעסוקה: עלייה באבטלה, בעיקר בקרב בני נוער, והתמדה של תת-תעסוקה מציבים אתגרים כלכליים וחברתיים.

2. אי שוויון חברתי-כלכלי: אי השוויון נמשך, יוצר פער בין פלחים שונים באוכלוסייה ומעלה חששות לגבי חלוקת העושר.

3. עוני ומצוקה כלכלית: מצוקה כלכלית גוברת ושיעורי עוני גבוהים מאתגרים את היציבות החברתית-כלכלית של המדינה.

4. לחצים אינפלציוניים: אינפלציה דו ספרתית מפעילה לחץ על יוקר המחיה, בעיקר על מוצרי מזון בסיסיים, מה שמעורר דאגה בקרב האוכלוסייה.

5. ממשל וטכנוקרטיה: תפיסה הולכת וגוברת של ממשלה טכנוקרטית ובלתי ברת קיימא, המעוררת חששות לגבי יכולתה של הממשלה לספק את צרכי האוכלוסייה.

6. שבר חברתי: חלוקה הולכת וגוברת בין אוכלוסייה המחפשת חיים טובים יותר לבין ממשלה הנתפסת כמנותקת מדאגות היומיום.

7. אי ודאויות פוליטיות: גם אי ודאויות פוליטיות יכולות להוות אתגר, עם ציפיות שלעתים לא מולאו מצד האוכלוסייה.

8. אקלים עסקי: רפורמות כלכליות לשיפור האקלים העסקי ועידוד השקעות נחוצות כדי לעורר צמיחה כלכלית.

9. השכלה ומיומנויות: שיפור מערכת החינוך והתאמת מיומנויות לצרכי שוק העבודה חיוניים לקידום פיתוח בר קיימא.

10. ביטחון ויציבות אזורית: אתגרי ביטחון ודינמיקה אזורית יכולים להשפיע גם על היציבות של מרוקו.

פתרון אתגרים אלו דורש גישה הוליסטית ומתואמת, המשלבת רפורמות כלכליות, חברתיות ופוליטיות לקידום פיתוח כולל ובר קיימא.

בתחילת 2023, מרוקו מתמודדת עם עלייה בשיעור האבטלה, המשפיעה במיוחד על בני נוער. על פי נתוני הועדה העליונה לתכנון, מספר המובטלים גדל ב-83,000, מ-1,446,000 ל-1,549,000, עלייה של 6%. עלייה זו מוסברת בגידול של 67,000 מובטלים באזורים עירוניים ו-16,000 באזורים כפריים.

שיעור האבטלה הכולל עלה ב-0.8 נקודות, מ-12.1% ל-12.9%, עם הבדלים ניכרים בין אזורים עירוניים (17.1%) לכפרי (5.7%). מגמה זו נראית גם לפי מגדר, עם עלייה בשיעור האבטלה בקרב גברים (מ-10.5% ל-11.5%) ונשים (מ-17.3% ל-18.1%).

צעירים מרוקאים מושפעים מאוד, עם עלייה של 1.9 נקודות בקבוצת הגיל של 15 עד 24 שנים, מ-33.4% ל-35.3%. גם בני 25 עד 34 חוו עלייה של 1.7 נקודות, מ-19.2% ל-20.9%.

מגזר הבנייה והעבודות הציבוריות יצר 28,000 מקומות עבודה, בעוד שמגזר החקלאות, הייעור והדיג רשם ירידה של 247,000 מקומות עבודה. גם מגזר השירותים איבד 56,000 מקומות עבודה, והייצור איבד 10,000 מקומות עבודה.

באופן כללי, מרוקו חוותה אובדן נקי של 280,000 משרות בין המחצית הראשונה של 2022 לתקופה המקבילה של 2023, בעיקר בשל אובדן של 267,000 משרות ללא תשלום ו-13,000 משרות בתשלום.

תת-תעסוקה עדיין מהווה דאגה, עם 513,000 אנשים בתת-עבודה ביחס למספר שעות העבודה, המהווים 4.9%. בנוסף, 562,000 אנשים נמצאים בתת-עבודה עקב הכנסה לא מספקת או אי התאמה לכישורים שלהם, המהווים 5.4%. בסך הכל, האוכלוסייה הפעילה במצב של תת-תעסוקה מגיעה ל-2,075,000 איש, כאשר שיעור התת-תעסוקה עולה מ-9.2% ל-10.3%.

המצב הכלכלי במרוקו מציב אתגרים במונחים של עוני, עם אי שוויון מתמשך. האוכלוסייה מתמודדת עם קשיים הולכים וגדלים, בעוד שפער כלכלי מדגיש את אי השוויון החברתי ומעורר חששות לגבי חלוקת העושר במדינה.

ואכן, חלוקה עמוקה הולכת ומעמיקה מדי יום בין אוכלוסייה השואפת לחיים טובים יותר, כפי שהובטח בבחירות האחרונות, לבין ממשלה שנתפסת כטכנוקרטית וקשה לשאתה.

החשש העיקרי כיום הוא המחירים הגבוהים של מוצרי מזון בסיסיים, דאגה שמאיימת להימשך אם לא יינקטו פעולות קונקרטיות, ולמרבה הצער נראה כי מעט נעשה בפועל.

מול החשש הזה מציגה הממשלה קקופוניה מיניסטריאלית, עם הצהרות סותרות. חלק מהשרים מבטיחים שננקטים צעדים לשליטה וסנקציה, בעוד שאחר מעודד הוקעה, ומודה גם שצעדי הממשלה לא הביאו את התוצאה הרצויה.

אימפוטנציה ממשלתית זו מול עליית מחירי המזון מעוררת חששות לגבי חלוקת העושר ויכולתה של הממשלה לספק את צרכי האוכלוסייה.

במקביל, הונו של ראש ממשלת מרוקו, "עזיז אחנוך ומשפחה", המדורג במקום ה-14 לפי פורבס, התפוצץ. עלייה מ-1.5 מיליארד דולר ב-2023 ל-1.7 מיליארד דולר בינואר 2024, העלייה של 200 מיליון דולר מהשנה הקודמת מעלה שאלות לגבי אי-שוויון כלכלי וחלוקת העושר במדינה.

L.Hamouch