האוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה הציגה את תוצאות מחקר שחקר ניסויים של "קוסמים". חוקרים מצאו שמשפטים דומים בנורבגיה לא הסתיימו עד המאה ה-18, ומאות מהנאשמים הוצאו להורג. לפי הודעה מהאוניברסיטה, "ציד מכשפות" היה נפוץ בנורבגיה במאות ה-16 וה-17. על פי הנתונים שנמסרו, כ-750 בני אדם במהלך אותה תקופה הואשמו בכישוף וכ-300 מהם נידונו למוות. רבים מהאומללים הללו נשרפו על המוקד. החוקרים מציינים גם שבין "הקוסמים" שהוצאו להורג יש מספר לא מבוטל של סאמים. לדוגמה, מתוך 91 אנשים שנידונו למוות בפינמרק במהלך התקופה הנ"ל, 18 היו סאמיים. חומר לחקר מדענים הפך לרישומי בית המשפט ששרדו מאותם זמנים. המחקר שלהם אפשר לחשוף כמה פרטים על התהליכים.
לפיכך, הצוות של ההיסטוריונית אלן אלם קבע מרישומי בית המשפט כי שלושה סאמים הואשמו בכישוף: פין-קריסטין, אן אסלקסדטר והנריק מרקר. האחרון שבהם נידון בסופו של דבר למוות. "מכיוון שלסאמים רבים היו שמות שנשמעו נורווגי, ייתכן שהיו אפילו יותר", מציינים החוקרים.
היסטוריונים זיהו כמה סיבות אפשריות לכך שהרדיפה הנוראה של הכישוף הופסקה סופית במאה ה-18. במהלך משפטי "המכשפות" של המאות ה-16 וה-17, השימוש בעינויים להוצאת הודאות היה בלתי חוקי, ונאסר על "פושעים" שהורשעו להעיד. המשמעות היא ש"מכשפה" מורשעת לא יכלה לחשוף את השמות של "מכשפות" אחרות. "אבל לא פעם במקרים של כישוף, החוק העלים עין לעתים קרובות", אומרת שותפה לכותבת אן-סופי שאטנר סקאר. - נעשה שימוש בעינויים ו"מכשפות" שהורשעו נאלצו לקרוא ל"שותפיהן". כתב החוק פורש בצורה שונה מאוד וזה הוביל למשפטי "מכשפות" רבים. "אבל בסוף המאה ה-17 החלה שינוי הנוהג השיפוטי. כמה שופטים החמירו, דרשו את הראיות הדרושות ולא סבלו עוד שימוש בעינויים".
לקראת סוף המאה ה-17 החלו יותר ויותר שופטים לפעול לפי החוק, מה שהקשה על הבאת מקרי כישוף לבית המשפט. "איך אתה יכול להוכיח פשע כביכול אם זה כבר לא מקובל להכריח מישהו להודות?" – זו השאלה שנשאלה על ידי חוקרים מודרניים, תוך שהם מציינים שכאשר נפסקה רדיפת הכישוף, הופיע מנגנון אחר של שליטה ולחימה. הדת הסאמית: מיסיונרים הופיעו במקום. "נראה שהמיסיונרים השתלטו ממערכת המשפט כדי 'להתמודד' עם הדת הסאמית והפרקטיקה שלה", אומרת שאטנר-סקאר. יש הוכחות טובות לכך בחשבונות מיסיונרים מהמאה השמונה עשרה.
"כמה מהסיפורים המיסיונרים האלה נוראיים לקריאה. אנו מוצאים תיאורים של סאמי העוסקים ב"כישוף שטן". הדיווחים המיסיונרים מראים שהדת הסאמית עדיין התפרשה על ידי חלק ככישוף ועבודת השטן, למרות שמערכת המשפט כבר לא נראתה מעוניינת להמשיך בזה", היא אומרת.
הכומר יוהאן רנדולף, מחבר כתב היד של נרוי, כתב כי "לסאמים הדרומיים יש אלים רבים ושונים, אבל כולם שייכים לשטן: 'אני יודע שהוא, יחד עם כל האחרים [האלים הסאמיים], הוא השטן עצמו. ' – כך מתאר הכומר את אחד האלים הסאמיים הדרומיים, וגם את היויק, סגנון השירה הסאמי המסורתי, כ"שיר השטן".
צילום: מסמך מהמאה ה-18 מכיל מידע Margareta Mortendatter Trefault, מואשמת בכישוף / ארכיון דיגיטלי
