בהחלטה שהתקבלה ב-28 קולות בעד, שישה נגד ו-13 נמנעים, 47 החברים מועצת זכויות האדם גיבוי לשיחה "להפסיק את המכירה, ההעברה וההסטה של נשק, אמצעי לחימה וציוד צבאי אחר לישראל, המעצמה הכובשת... כדי למנוע הפרות נוספות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי והפרות והפרות של זכויות אדם".
הנציגים שהוצגו על ידי פקיסטן מטעם הארגון לשיתוף פעולה איסלמי שמעו כי ההחלטה הונע גם מהצורך לעצור הפרות "בוער" של זכויות אדם בשטח הפלסטיני הכבוש.
נותני החסות השותפים לטקסט כללו את בוליביה, קובה ומדינת פלסטין, לקראת ההצבעה שזכתה לתמיכה מיותר משני תריסר מדינות כולל ברזיל, סין, לוקסמבורג, מלזיה ודרום אפריקה.
בניגוד לאו"ם מועצת הביטחון, החלטות מועצת זכויות האדם אינן מחייבות מבחינה משפטית את המדינות, אך נושאות משקל מוסרי משמעותי, ובמקרה זה נועדו להגביר את הלחץ הדיפלומטי על ישראל, כמו גם להשפיע על החלטות מדיניות לאומיות.
קולות נגד
בין המשלחות שנמנעו או הצביעו נגד טיוטת הטקסט, ציינה גרמניה כי ההחלטה "נמנעת מלהזכיר את חמאס ושוללת מישראל את מימוש זכותה להגנה עצמית".
שגריר גרמניה גם התנגד לטענות "המשוערות מראש" של הצעת ההחלטה "שישראל עוסקת באפרטהייד, והיא מאשימה את ישראל בענישה קולקטיבית, הטרדה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית והפעלת הרעבה כשיטת לוחמה".
מבחינת ישראל, מירב אילון שחר, נציגת קבע באו"ם בז'נבה, דחתה את ההחלטה כראיה נוספת להטיה האנטי-ישראלית לכאורה של המועצה. "על פי החלטה זו, מדינות לא צריכות למכור נשק לישראל במאמץ להגן על אוכלוסייתה, אך הן ממשיכות לחמש את חמאס," היא אמרה.
"זה לא יכול אפילו לגנות את הרצח האכזרי של למעלה מ-1,200 מבני עמי, חטיפת למעלה מ-240 אנשים, כולל תינוקות, אונס, מום והתעללות מינית בנשים, נערות וגברים ישראלים", אמר הבכיר הישראלי מאוחר יותר לעיתונאים בנושא. בשולי המועצה.
המסמך מגן שימוש בנשק נפץ עם השפעות רחבות שטח על ידי ישראל באזורים מיושבים בעזה, המדגיש את "ההשפעות ההדהוד של נשק כזה על בתי חולים, בתי ספר, מים, חשמל ומקלט, שמשפיעות על מיליוני פלסטינים".
שימוש צבאי בינה מלאכותית
ההחלטה שהתקבלה על ידי מועצת זכויות האדם גם מוקיע את השימוש בבינה מלאכותית (AI) כדי לסייע בקבלת החלטות צבאיות בסכסוך שעלול לתרום לפשעים בינלאומיים.
היא שוללת פגיעה באזרחים, כולל ב-7 באוקטובר 2023, ודורשת שחרור מיידי של כל בני הערובה הנותרים, אנשים שנעצרו באופן שרירותי וקורבנות של היעלמות כפויה וכן הבטחת גישה הומניטרית מיידית לחטופים ולעצורים בהתאם לחוק הבינלאומי.
הוא התקבל ביום האחרון של מושב המועצה האחרון לצד ההחלטות המסורתיות יותר הקשורות למצב בשטח הפלסטיני הכבוש (OPT) בנושאי אחריות וצדק, זכותם של פלסטינים להגדרה עצמית, התנחלויות ישראליות בשטח הפלסטיני והצדק. הגולן הסורי הכבוש.
משבר עזה במוקד
בפתיחת המושב ה-55 של המועצה, חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש הומניטרית ולשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה.
"שום דבר לא יכול להצדיק הרג מכוון, פציעה, עינויים וחטיפת אזרחים, שימוש באלימות מינית או שיגור חסר הבחנה של רקטות לעבר ישראל", אמר אנטוניו גוטרס. "אבל שום דבר לא מצדיק את הענישה הקולקטיבית של העם הפלסטיני".
בזמן שהציג את הדו"ח האחרון שלו על צדק ואחריות ב-OPT, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם קרא להפסיק את "הקטל" בעזה.
"הפרות ברורות של זכויות אדם בינלאומיות וחוקים הומניטריים, כולל פשעי מלחמה ואולי פשעים אחרים על פי החוק הבינלאומי, בוצעו על ידי כל הצדדים. הגיע הזמן - עבר זמן רב - לשלום, חקירה ואחריות", אמר וולקר טורק.
הכתבת המיוחדת על מצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967, פרנצ'סקה אלבניה, הציגה גם היא את הדו"ח האחרון שלה למועצה, בו היא הצהירה כי "יש יסוד סביר להאמין שהסף המצביע על ביצוע הפשע של רצח עם נגד פלסטינים כקבוצה בעזה נפגשו".
פורום חירום
מועצת זכויות האדם התייחסה לאינספור הפרות חמורות של זכויות אדם, כולל באיראן והאיטי. הנציגות הבינלאומית העצמאית לגילוי העובדות החוקרת את ההפגנות באיראן, במיוחד הנוגעות לנשים וילדים, דיווחה על הפרות קשות מצד רשויות המדינה האיראנית בעקבות מותה של ג'ינה מהסה אמיני בספטמבר 2022.
השמיים המועצה חידשה את המנדט של הנציגות לשנה נוספת כמו גם זה של הכתב המיוחד העוקב אחר זכויות האדם באיראן.
על האיטי, המועצה קיבלה עדכון ארוך ממשרד זכויות האדם של האו"ם, בעוד הנציב העליון טורק הדגיש את הצורך הדחוף בפעולה על רקע הסלמה באלימות, מה שהשפיע עמוקות על האוכלוסייה. המועצה חידשה את המנדט של המומחה לזכויות אדם בהאיטי.
חידושים בוצעו גם לחקירות מנדט באוקראינה, סוריה ודרום סודן.
בהתייחס למגוון נושאים נושאיים, המועצה אימצה מספר החלטות, כולל אחת המעודדת מדינות להילחם באפליה, אלימות ופרקטיקות מזיקות נגד אנשים בין מיניים. בנוסף, חודש המנדט של הכתב המיוחד לזכויות אדם ואיכות הסביבה, שנוסח כעת מחדש כ"כתב מיוחד לזכות האדם לסביבה נקייה, בריאה ובת קיימא", המשקף את ההכרה בו על ידי המועצה והאסיפה הכללית.
