הוועדה לביואתיקה של מועצת אירופה במהלך השנים האחרונות מכינה מכשיר משפטי חדש על השימוש בכפייה בפסיכיאטריה. המכשיר הוא מבחינה טכנית פרוטוקול לאמנה הביו-רפואית, ושואב את כוחו מהיותו הרחבה של אותה אמנה. מחקר חדש של מסמכים מקוריים של מועצת אירופה מצא כי בשורשי עבודות העיון, שעליהן מבסס הוועדה לביואתיקה את הפרוטוקול, נמצא טקסט של מסמך משפטי שנוצר כדי לאשר חקיקה ופרקטיקות שנגרמו באמצעות Eugenics. הדבר ידוע לוועדה, גם אם היו"ר לא הודיע על כך לכל חבריה.
הוועדה עד כה דחפה קדימה את סיום הפרוטוקול להצבעה ב-2 בנובמבר 2021, תוך שהיא מודעת לכך שהיא תעמיד את כל המדינות החברות במועצת אירופה בסכסוך משפטי, שכן הפרוטוקול עומד בסתירה לזכויות אדם בינלאומיות. אמנה שאושררה על ידי 46 מתוך 47 המדינות החברות במועצת אירופה. הוועדה לביואתיקה בכל זאת המשיכה כך והנציחה את א רוח רפאים אאוגניקה באירופה והרס המאמצים הבינלאומיים ליצור זכויות אדם אוניברסליות לכולם.
הפרוטוקול מול זכויות אדם בינלאומיות
הוועדה לביואתיקה פועלת על פי הנחיות מגוף מקבל ההחלטות של המועצה, ועדת השרים, שנאמרו בתקנון. אולם ועדת השרים פועלת על פי מידע בנושא מיוחד זה שנוסח ונמסר על ידי הוועדה לביואתיקה. זה מתואם מאז תחילתו על ידי גב' לורנס לווף, מזכירת הוועדה.
כך הצליחה הוועדה לביואתיקה להציב קו בר הגנה פוליטית לגוף הבכיר שלה ולעולם כולו, תוך שהיא פועלת במציאות עם אג'נדה אחרת.
זה התחיל כבר לפני שההחלטה לנסח פרוטוקול נוסף בפועל התקבלה בוועדת השרים. בשנת 2011 החלפת דעות לא רשמית על אמנת זכויות האדם הבינלאומית, ה אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות (CRPD), במיוחד סעיף 14 - חירות וביטחון אדם, התקיים במסגרת הוועדה לביואתיקה. הוועדה שקלה כיצד פרוטוקול כזה של מועצת אירופה יכול להתנגש עם ה-CRPD, במיוחד בכל הנוגע לטיפול לא רצוני ולאמצעי השמה.
האמנה וההערות הכלליות שלה ברורות. ועדת האומות המאוחדות לזכויות אנשים עם מוגבלות, בכל זאת בהצהרה לוועדה לביואתיקה הבהירה מאוחר יותר כי "השמה או מיסוד בלתי רצוני של כל האנשים עם מוגבלות, ובמיוחד של אנשים עם מוגבלות שכלית או פסיכו-סוציאלית, לרבות אנשים עם 'הפרעות נפשיות'. ', מחוץ לחוק במשפט הבינלאומי מכוח סעיף 14 לאמנה, ומהווה שלילת חירות שרירותית ומפלה של אנשים עם מוגבלות שכן היא מתבצעת על בסיס פגיעה ממשית או נתפסת".
ועדת האומות המאוחדות ציינה עוד כי על המדינות החברות "לבטל מדיניות, הוראות חקיקה ומנהליות המאפשרות או מבצעות טיפול כפוי, שכן מדובר בהפרה מתמשכת שנמצאת בחוקי בריאות הנפש ברחבי העולם, למרות ראיות אמפיריות המצביעות על חוסר היעילות שלה. השקפותיהם של אנשים המשתמשים במערכות בריאות הנפש שחוו כאב וטראומה עמוקים כתוצאה מטיפול כפוי".
"התחייבות בלתי רצונית של אנשים עם מוגבלות על רקע שירותי בריאות סותרת את האיסור המוחלט על שלילת חירות על בסיס ליקויים (סעיף 14(1)(ב)) ואת עקרון ההסכמה החופשית והמושכלת של האדם הנוגע לטיפול רפואי ( סעיף 25).
– ועדת האומות המאוחדות לזכויות אנשים עם מוגבלות, הצהרה בפני ועדת מועצת אירופה לביואתיקה, שפורסמה ב-DH-BIO/INF (2015) 20
הוועדה לביואתיקה של מועצת אירופה כתוצאה מחילופי דעות בתוך הוועדה עצמה אימצה א הצהרה על אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בנובמבר 2011. ההצהרה, על אף שהיא לכאורה נוגעת ל-CRPD, מתייחסת עובדתית רק לאמנה של הוועדה עצמה, ולעבודת ההתייחסות שלה - האמנה האירופית לזכויות אדם.
ההצהרה קובעת כי הוועדה שקלה את אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, במיוחד אם סעיפים 14, 15 ו-17 עולים בקנה אחד עם "האפשרות להכפיף בתנאים מסוימים אדם שיש לו הפרעה נפשית בעלת אופי חמור. להשמה לא רצונית או טיפול לא רצוני, כצפוי באחר לאומי ו טקסטים בינלאומיים".
טקסט השוואתי על נקודת המפתח בהצהרת הוועדה לביואתיקה:
הצהרה על ה-CRPD: "טיפול או השמה בכפייה עשויים להיות מוצדקים רק בקשר עם הפרעה נפשית בעלת אופי חמור, אם מה היעדר טיפול או מיקום נזק חמור עלול לגרום לבריאותו של האדם או לצד שלישי".
אמנה לזכויות אדם וביו-רפואה, סעיף 7: "בכפוף לתנאי הגנה הקבועים בחוק, לרבות הליכי פיקוח, בקרה וערעור, אדם שיש לו הפרעה נפשית בעלת אופי חמור עלול להיות נתון, ללא הסכמתו, להתערבות שמטרתה לטפל בהפרעה הנפשית שלו רק כאשר, ללא טיפול כזה, סביר להניח שנגרם נזק חמור לבריאותו".
עם זאת, הוועדה לביואתיקה יכולה להמשיך בגיבוש מכשיר משפטי חדש, שיראה כי הוא יהיה בהתאם לזכויות האדם הבינלאומיות, שהמדינות החברות במועצה מחויבות להן. הוועדה קיבלה מנדט חדש לשנים 2012 ו-2013, כולל המשימה של הכנת טיוטת מכשיר משפטי "הנוגע להגנה על אנשים עם הפרעה נפשית בכל הנוגע לטיפול והשמה בכפייה".
דאגה והמלצה של האסיפה הפרלמנטרית לבטל את הפרוטוקול
למרות שעבודתה זו של הוועדה לא הייתה פומבית, היא התגלתה וב-1 באוקטובר 2013 הוועדה לעניינים סוציאליים, בריאות ופיתוח בר קיימא של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה הגישה הצעה הצעה להמלצה הקשורים בפיתוח של מכשיר משפטי חדש זה.
הוועדה הפרלמנטרית בהצעה ציינה בהתייחס ל-CRPD, כי "כיום, עצם עיקרון ההשמה והטיפול הכפויים באנשים עם מוגבלות פסיכו-סוציאלית הוא שמערער. האסיפה גם מציינת כי למרות ערבויות שנקבעו, השמה וטיפול כפויים מועדים כשלעצמם להתעללות והפרות זכויות אדם, ואנשים נתונים לאמצעים כאלה מדווחים על חוויות שליליות באופן גורף".
הצעת הוועדה הפרלמנטרית הובילה לבחינה מקיפה של העניין וכתוצאה מכך א דו"ח הוועדה "התיק נגד מכשיר משפטי של מועצת אירופה בנושא צעדים בלתי רצוניים בפסיכיאטריה" אומץ במרץ 2016. מתוך כך יצא המלצה לוועדת השרים בציינו כי האסיפה הפרלמנטרית מבינה את החששות שהניעו את הוועדה לביואתיקה לעבוד בנושא זה, אך גם שיש לה "ספקות רציניים לגבי הערך המוסף של מכשיר משפטי חדש בתחום זה".
האסיפה הוסיפה כי "הדאגה העיקרית שלה לגבי הפרוטוקול הנוסף העתידי נוגעת לשאלה מהותית עוד יותר: זו של התאמתו לאמנת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות (CRPD).
האסיפה סיכמה כי "כל מכשיר משפטי המקיים קשר בין אמצעים בלתי רצוניים לנכות יהיה מפלה ובכך יפר את ה-CRPD. היא מציינת כי טיוטת הפרוטוקול הנוסף שומרת על קשר כזה, שכן הסובלים מ'הפרעה נפשית' מהווה בסיס לטיפול וההשמה הכפויים, יחד עם קריטריונים נוספים".
האסיפה סיימה בהמלצה כי ועדת השרים תנחה את הוועדה לביואתיקה "לחזור בה מההצעה לעריכת פרוטוקול נוסף הנוגע להגנה על זכויות האדם וכבודם של אנשים עם הפרעה נפשית בכל הנוגע להשמה בכפייה וטיפול בכפייה. ”
בחינה והמלצה פרלמנטרית זו התייחסו גם לתגובות של שימוע פומבי, שהתקיים בשנת 2015. השימוע הביא לאזהרות ברורות או לתגובות ברורות נגד טיוטת הפרוטוקול הנוסף של הנציב לזכויות אדם של מועצת אירופה, הסוכנות של האיחוד האירופי. לזכויות יסוד (FRA), הוועדה של האומות המאוחדות לזכויות אנשים עם מוגבלות (CRPD), הדיווח המיוחד של האומות המאוחדות לזכויות אנשים עם מוגבלות, הדיווח המיוחד של האו"ם לזכות כל אדם להנאה מה- הרמה הגבוהה ביותר שניתן להשיג של בריאות גופנית ונפשית, וסדרה של בעלי עניין כולל איגודי חולים חשובים.
תגובת ועדת ביואתיקה
כיוון העבודה על הפרוטוקול החדש לא השתנה באופן משמעותי. הוועדה אפשרה לבעלי עניין להשתתף בישיבותיה והיא פרסמה מידע על העבודה באתר האינטרנט שלה. אבל הכיוון בפרספקטיבה הגדולה לא השתנה.
הוועדה באתר האינטרנט שלה הודיעה, כי מטרת פרוטוקול חדש זה היא לפתח, לראשונה במכשיר מחייב משפטית, את הוראות סעיף 7 לאמנה לזכויות אדם וביו-רפואה, כמו גם את אלה של סעיף 5 § 1(ה) לאמנה האירופית לזכויות אדם. הפרוטוקול נועד לקבוע את הערבויות היסודיות ביחס לאפשרות יוצאת דופן זו של התערבות בזכויות לחירות ולאוטונומיה של בני אדם.
טקסטי ההתייחסות לעיבוד הפרוטוקול צוינו בבירור כאמנה לזכויות אדם וביו-רפואה, והאמנה האירופית לזכויות אדם. ההקדמה של הפרוטוקול הנוסף מציינת זאת, ואזכורים רבים אחרים מציינים זאת, כולל מועצת אירופה ביו-אתיקה דף אינטרנט בנושא בריאות הנפש, בסיס לעבודה ו מטרת הפרוטוקול הנוסף בדבר הגנה על זכויות האדם וכבודם של אנשים עם הפרעות נפשיות.
עוד הוסיפה הוועדה סעיף בנושא דף אינטרנט כי, "העבודה מתבצעת גם לאור אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות (ראה גם ההצהרה שאומצה על ידי ה-CDBI), וכלים משפטיים רלוונטיים אחרים שאומצו ברמה הבינלאומית." ההצהרה שאליה מתייחסים היא ההצהרה על ה-CRPD משנת 2011 שנועדה לגרום לקוראים להאמין שהוועדה תיקח את ה-CRPD בחשבון, בעוד שלמעשה היא מזניחה אותה לחלוטין ואת הרוח שבה יש להבין אותה וליישמה. . הוועדה בדף האינטרנט שלה עד היום העבירה את נקודת המבט של הצהרה זו משנת 2011 מתוך כוונה לכאורה להטעות כל אדם מודאג שנכנס לאתר האינטרנט של מועצת אירופה כדי לברר על מה מדובר.
נקודת מבט שורשית של הפרוטוקול
עבודות ההתייחסות לפרוטוקול שעליו עובדת הוועדה לביואתיקה היא סעיף 7 של האמנה לזכויות אדם וביו-רפואה, אשר בתורה היא עיבוד של סעיף 5 § 1 (ה) לאמנה האירופית לזכויות אדם.
האמנה האירופית לזכויות אדם נוסחה בשנים 1949 ו-1950. בחלקה על הזכות לחירות ולביטחון האדם, סעיף 5 § 1 (ה), היא מציינת חריג של "אנשים חסרי שכל, אלכוהוליסטים או מכורים לסמים או נוודים." הייחוד של אנשים הנחשבים מושפעים ממציאות חברתית או אישית כזו, או מהבדלים בהשקפות, מקורו בהשקפות מפלות נרחבות של החלק הראשון של שנות ה-1900.
החריג גובש על ידי נציג בריטניה, דנמרק ושוודיה, בראשות הבריטים. זה התבסס על חשש שהטקסטים של זכויות האדם שנוסחו אז ביקשו ליישם את זכויות האדם האוניברסליות לרבות עבור אנשים עם הפרעות נפשיות (מגבלות פסיכו-חברתיות), אשר התנגשו עם החקיקה והמדיניות החברתית הקיימת במדינות אלו. גם הבריטים, דנמרק ושבדיה היו תומכים חזקים באאוגניקה באותה תקופה, והטמיעו עקרונות והשקפות כאלה בחקיקה ובפרקטיקה.
ההתמקדות באנשים עם "מוח לא בריא" הונעה על ידי הבריטים, שאימצו חקיקה בשנת 1890 וציינו עוד עם חוק החסר הנפשי משנת 1913, שקבע את האמצעים להפרדת "פגמים נפשיים" בבתי מקלט.
חוק החסר הנפשי הוצע ודחף על ידי אאוגניטיקאים. בשיא פעולתו של חוק המחסור הנפשי הבריטי, 65,000 אנשים הוצבו ב"מושבות" או במסגרות מוסדיות אחרות. הן בדנמרק והן בשבדיה חוקקו חוקים אאוגניים במהלך שנות ה-1930, בדנמרק התירו במיוחד שלילת חירות של אנשים עם הפרעות נפש לא מסוכנים.
לאור ההכרה הרווחת של האאוגניקה כחלק בלתי נפרד מהמדיניות החברתית לפיקוח אוכלוסין, יש לראות את המאמצים של נציגי בריטניה, דנמרק ושוודיה בתהליך הניסוח של אמנת זכויות האדם האירופית. לקבלת אישור ממשלתי להפריד ולנעול ולהרחיק מהחברה "אנשים חסרי שכל, נרקומנים ונוודים לאלכוהול או לסמים".
"בדומה לאמנת אוביידו, יש להכיר בכך שהאמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR) היא מכשיר שמקורו ב-1950 והנוסח של ECHR משקף הזנחה ומיושנת באשר לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. . יתרה מכך, בעניינים הנוגעים למעצר בריאות הנפש, הנוסח משנת 1950 מתיר במפורש שלילת חירות על בסיס 'דעת לא תקינה' (סעיף 5(1)(ה)). למרות שה-ECHR נחשב ל'מכשיר חי... שיש לפרש אותו לאור התנאים של היום'".
– גב' קטלינה דבנדאס-אגיילאר, דווחת מיוחדת של האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות
נקודת המבט הבסיסית של הפרוטוקול הנוסף לאמנת זכויות האדם והביו-רפואה, לפיכך – למרות כוונתו לכאורה להגן על זכויות אדם – היא למעשה מנציחה מדיניות מפלה הנגועה בעקרונות אאוגניים, למרות המילים בפועל. זה לא מקדם זכויות אדם; למעשה, היא סותרת את האיסור המוחלט על שלילת חירות על בסיס ליקויים כפי שנקבע על ידי ועדת האומות המאוחדות לזכויות אנשים עם מוגבלות.
