כמו בכל מדינה אחרת, יש הרבה חוקים לא כתובים. אם אתה גר כעת בפורטוגל, או אם אתה רק תייר, קרא את הטקסט הזה כדי לקבל טיפ שיגרום לך לקבל יותר פנים במדינה.
נכנסים למסעדה או בית קפה פורטוגזית מסורתית יותר, כדי לאכול אוכל פורטוגזי מסורתי יותר. אתה עצבני, האם יזעפו אותך על זה שאתה זר? מסתכלים בתפריט או באוכל המוצג, ושואלים את המלצר (או חלילה את המנהל) איזו מנה הם ממליצים לארוחת הצהריים.
הוא מביט בך בפרצוף "ההוא"... אתה יודע, פני השיפוט... הוא מצביע על "מומחיות הבית", כאילו הוא צורח "נכנסת לכאן בחיפוש אחר מה חוץ מזה?".
אתה מרגיש את הבטן שלך מסתובבת, וזה לא הרעב שחשת לפני שנכנסת למקום... אתה מרגיש קטן, מצטמצם לעמדה של "תייר חסר ידע" או משהו כזה. אתה שותה מהמים שהזמנת, מסתכל על האנשים האחרים במקום. לא שהם מדברים עליך, אבל אתה יודע שלפחות אדם אחד אמר "מה התייר הזה עושה כאן?".
עכשיו המלצר והמנהל מסתכלים עליך בזמן שהם מדברים, כאילו אתה צריך להרגיש יותר גרוע עם עצמך. מישהו במטבח קורא למלצר, הוא הולך לשם וכשהוא חוזר הוא מביא צלחת, הצלחת שלך...
הוא מניח את זה על השולחן, אתה אומר "תודה", הוא אומר "דה נדה" בפנים קצת ארוכות. "לא עשית שום דבר רע", אתה אומר, "אז פשוט תאכל את האוכל"... הארוחה טעימה מאוד, צנועה, אבל טובה מאוד. המחיר אפילו טוב יותר, וכל כך קרוב למקום בו אתם מתארחים... זה פשוט נוח מדי.
אז אתה הולך לשם שוב, הם נראו מאושרים כשעזבת, הם שמו לב שאתה אוהב את האוכל, אז אולי זה לא היה כל כך נורא.
כשאתה נכנס בפעם השנייה אתה רואה את המלצר ששירת אותך בפעם האחרונה, "שלום!" הוא אומר מזהה אותך. ה"שלום" יכול להיות מהסיבות הכי גרועות כמובן, כמו "שוב התייר ההוא...", אבל אתה נותן לו את היתרונות של הספק, ה"שלום" נראה נחמד מדי בשביל זה...
יותר בנוח מאשר בפעם הקודמת, אתה מזמין את אותה מנה, אבל המלצר אומר "לא, לא, המנה הזו היא חומר למתחילים. מכיוון שכל כך אהבת, אנחנו הולכים לבשל לך מנה מסורתית אמיתית". וואו, אתה אפילו לא שואל איזה מנה זה, אתה רק אומר: "תביא את זה אז..."
ואם זה לא יותר טוב מהמנה השנייה... וואו! זה באמת מדהים! המנהל בא אליכם לשאול אם אהבתם את המנה, אתם לא רק אומרים כן אלא גם שואלים מה מקור המנה, והוא מספר לכם הכל על זה... אז אתם מבקשים מדבר, ומביאים לכם את "המיוחד "עם כוס משקה חריף. והשאר היסטוריה...
זה אולי לא יקרה כל כך מהר, אבל זה בהחלט יכול לקרות לך. זרים רבים אומרים לי שהפורטוגלים לא מסבירי פנים או נחמדים איתם, אבל זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת...
האמת היא כזו: הפורטוגלים (במיוחד הקשישים יותר) הם קצת ספציפיים, קשה לרצות בהתחלה, אבל הדרך הטובה ביותר לשבור את "גוש הקרח" הזה היא על ידי גילוי התמדה ובעיקר נאמנות.
כך, למשל, בסיפור הזה, "אתם" הצלחתם להתעלות על המתח הראשוני בכך שחזרתם לשם, והראו שגם עם המבטים החשודים עדיין אהבתם את האוכל/מסעדה.
אז אתה רק צריך לעבור מבחן סיבולת...
ו"חוסר האמון" הזה לא מופנה רק לזרים, אני בהחלט יכול להתייחס לזה, אז אל תתייחס לזה כאל "סטיגמה" כלפיך אישית... 🙂
