מאת לינדה בורדוני
בעולם המורעל מרעלנים של אנוכיות, אינדיבידואליזם, מתרבות של אדישות ובזבוז, האפיפיור פרנציסקוס שיבח את יופייה של המשפחה ואמר "היום יותר מתמיד" אנו מרגישים נאלצים להגן עליה.
האפיפיור נאם במהלך ההדרשה במיסה של הודיה בשבת בסוף המפגש העולמי העשירי של המשפחות שהתקיים בוותיקן בנושא "אהבת משפחה: ייעוד ודרך לקדושה".
האירוע בן חמישה ימים, שאורגן על ידי הדיקסטריה לדיוטה, משפחה וחיים, מסתיים ביום ראשון כאשר האפיפיור פרנציסקוס אמור לנאום למשפחות במהלך האנג'לוס.
הוא תיאר את רגעי ההשתקפות והשיתוף, עם המגוון העשיר של חוויות, תוכניות וחלומות, חששות ואי-ודאות, שהתרחשו במהלך המפגש העולמי של המשפחות, ותיאר זאת כ"סוג של קונסטלציה עצומה". הוא אמר לכל הנוכחים: "אבות, אמהות וילדים, סבים וסבתות, דודים ודודות, מבוגרים וילדים, צעירים ומבוגרים", כל אחד מביא חוויה אחרת של משפחה, אבל עם תקווה ותפילה אחת.
האפיפיור פרנציסקוס הרהר אז בקריאות הליטורגיות של היום שכולן מאירות אור על היבטים שונים של אהבה זוגית ומשפחתית.
משפחה היא המקום בו אנו לומדים לאהוב
במכתבו של פאולוס הקדוש לגלטים, הוא אמר שהשליח אומר לנו שהחופש שניתן לנו על ידי אלוהים מכוון לחלוטין לאהבה, כך ש"באמצעות האהבה תוכלו להפוך לעבדים זה לזה" (גל' ה':5).
בפנותו לזוגות נשואים, הוא שיבח את החלטתם האמיצה לבנות משפחה ו"להשתמש בחופש שלך לא לעצמך, אלא לאהוב את האנשים שאלוהים שם לצידך."
במקום לחיות כמו איים קטנים, הוא אמר, הפכתם ל"משרתים זה של זה".
כך החופש מופעל במשפחה, הסביר האפיפיור פרנציסקוס, אין "כוכבי לכת" או "לוויינים", כל אחד נוסע במסלול שלו. המשפחה היא המקום של מפגש, של שיתוף, של יציאה מעצמנו כדי לקבל את פני אחרים ולעמוד לצידם.
אפילו כשאנו מאשרים זאת בשכנוע עמוק, הוא אמר, אנו יודעים היטב "שזה לא תמיד כך, מכל מספר סיבות ומגוון מצבים".
"ולכן, בהלל את יופייה של המשפחה, אנו גם מרגישים נאלצים, היום יותר מתמיד, להגן על המשפחה. אל לנו להרעיל את המשפחה מרעלני האנוכיות, האינדיבידואליזם, תרבות האדישות והבזבוז של ימינו, וכתוצאה מכך לאבד את עצם הדנ"א שלה, שהוא רוח הקבלה והשירות".
מערכת יחסים בין הדורות
ספר מלכים ב' מספר על מערכת היחסים בין הנביאים אליהו ואלישע. זה מזכיר לנו, אמר האפיפיור, את ה מערכת יחסים בין הדורות, "העברת העדות" מהורים לילדים.
לדבריו, בעולם שבו הכל נראה כאוטי ומעורער, חלק מההורים חוששים "שילדים לא יוכלו למצוא את דרכם בתוך המורכבות והבלבול של החברות שלנו". הפחד הזה, הוא הוסיף, גורם להורים מסוימים לחרדות ואחרים להגנה יתר על המידה.
אבל בהתבוננות על מערכת היחסים בין אליהו ואלישע, שבה אלוהים מראה לנו שיש לו אמון בדור החדש, האפיפיור פרנציסקוס אמר: "כמה חשוב להורים לחשוב על דרך הפעולה של אלוהים!"
"אלוהים אינו חרד ומגן יתר על המידה; להיפך, חהוא סומך על אנשים צעירים והוא קורא לכל אחד מהם להגיע לפסגות החיים ושל שליחות", הוא אמר.
והוא עודד הורים לא להגן על ילדיהם "ממעט קושי וסבל, אלא לנסות לתקשר אליהם תשוקה לחיים, לעורר בהם את הרצון לגלות את ייעודם ולאמץ את השליחות הגדולה שאלוהים חשב עליה. אוֹתָם."
"הורים יקרים," אמר, "אם תעזרו לילדיכם לגלות ולקבל את ייעודם, תראו שגם הם 'יתפסו' במשימה זו; והם ימצאו את הכוח שהם צריכים להתמודד עם קשיי החיים ולהתגבר עליהם".
מסע שלא נגמר
לבסוף, הבשורה של לוקס אומרת לנו כי "לעקוב אחרי ישוע פירושו לצאת ל"טיול" בלתי נגמר איתו דרך אירועי החיים.
האפיפיור אמר שהייעוד הנוצרי שלנו קורא לנו לחוות "נישואים וחיי משפחה כשליחות, להפגין נאמנות וסבלנות למרות קשיים, רגעי עצב וזמני מבחן".
באופן בלתי נמנע, הוא אמר, יהיו רגעים של "התנגדות, התנגדות, דחייה ואי הבנה שנולדו מלבות אנושית", אך בחסדו של ישו, אנו נקראים "להפוך אותם לקבלה של אחרים ולאהבה ללא תמורה".
על ידי קבלת הקריאה לנישואין ולמשפחה, זוגות יצאו לטיול, "מבלי לדעת מראש לאן בדיוק זה יוביל, ואילו מצבים חדשים, אירועים בלתי צפויים והפתעות צפויים בסופו של דבר", אמר.
הכנסייה נולדה ממשפחה
האפיפיור פרנציסקוס סיכם בהזמנת משפחות להמשיך להסתכל קדימה "כמו שישוע תמיד מקדים אותנו בדרך באהבה ובשירות; הוא עודד אותם לחלוק את שמחת האהבה המשפחתית שתמיד חייבת להיות פתוחה, מכוונת החוצה, מסוגלת 'לגעת' בחלשים ובפצועים, בחלשים בגוף ובשברירי רוח, ובכל מי שאתה פוגש בדרך”; ועל ידי הבטחה להם שהכנסייה היא עם הם ו in אוֹתָם!
