ביום שישי הגישה דרום אפריקה בקשה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בגין "רצח עם נגד העם הפלסטיני בעזה", האשמות שנדחו מיד "בגועל" על ידי ממשלת בנימין נתניהו.
פרטוריה ביקשה גם מהגוף המשפטי הראשי של האו"ם לנקוט באמצעים דחופים כדי "להגן על העם הפלסטיני בעזה", במיוחד על ידי ציוויה לישראל "להפסיק לאלתר את כל ההתקפות הצבאיות".
"ישראל דוחה בשאט נפש את ההשמצה (...) שמפיצה דרום אפריקה ואת הפנייה שלה ל ברמה בינלאומית בית המשפט לצדק", ליאור חייט, דובר משרד החוץ הישראלי, הגיב מיד ב-X.
דרום אפריקה, תומכת נלהבת בעניין הפלסטיני, היא אחת המדינות הביקורתיות ביותר להפצצה הישראלית המסיבית והקטלנית על רצועת עזה, כנקמה על התקפות החמאס העקובות מדם על ישראל ב-7 באוקטובר. היא סבורה כי "ישראל, במיוחד מאז 7 באוקטובר 2023 (...) עוסק, עוסק וצפוי להמשיך לעסוק במעשי רצח עם נגד העם הפלסטיני בעזה", על פי בית-הדין.
פרטוריה טוענת כי "המעשים והמחדלים של ישראל הם רצח עם באופיים, שכן הם מלווים בכוונה הספציפית הנדרשת (...) להשמיד את הפלסטינים בעזה כחלק מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הגדולה יותר של פלסטינים", הדגישו בהאג- בית משפט מבוסס. המעשים הללו מיוחסים כולם לישראל, שלא הצליחה למנוע רצח עם ומבצעת רצח עם תוך הפרה ברורה של אמנת רצח העם. טֶקסט אמר.
ה-ICJ, השופט בסכסוכים בין מדינות, צפוי לקיים דיונים בשבועות הקרובים. אבל בעוד שהחלטותיה הן סופיות, אין לה אמצעים לאכוף אותן. הוא יכול גם להורות על אמצעי חירום עד לפתרון מלא של המקרים, שיכול לקחת שנים רבות.
דרום אפריקה ציינה בבקשה כי היא פנתה לבית המשפט כדי "לבסס את אחריותה של ישראל להפרות של אמנת רצח העם", אך גם כדי "להבטיח את ההגנה המלאה והדחופה ביותר האפשרית לפלסטינים".
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שבסיסו גם הוא בהאג ושופט יחידים, קיבל גם בחודש שעבר בקשה מדרום אפריקה, בנגלדש, בוליביה, קומורו וג'יבוטי לחקור את המצב ב"מדינת פלסטין". ה-ICC גם פתח בחקירות בשנת 2021 לגבי פשעי מלחמה אפשריים שבוצעו בשטחים הפלסטיניים על ידי ישראל וחמאס כאחד.
