ארגונים מבוססי אמונה (FBOs) הקימו קבוצת עבודה בין-דתית כדי לתמוך בקהילות אמונות בהבנה ומעורבות בנושאים הקשורים שטוקהולם+50.
דף זה הוא מדריך משאבים כדי להקל על יצירת רשתות, שיתוף פעולה אישי, וכדי לעורר ולבנות שותפויות עם החברה האזרחית, קבוצות ילידים וכל שאר בעלי העניין.
ההגנה והשיפור של הסביבה האנושית היא נושא מרכזי המשפיע על רווחתם של עמים ופיתוח כלכלי ברחבי העולם; זוהי הרצון הדחוף של עמי העולם כולו וחובתן של כל הממשלות.
הצהרת שטוקהולם 1972
ב-4 במרץ 2022 UNEP Faith for Earth הנחתה מפגש במהלך דיאלוג אמונה בעד כדור הארץ שדרבן מאמצים מתואמים לגישת ייעוץ בין-דתית ובין-דתית לשטוקהולם+50.
בפגישת הדיאלוג, אנשי FBO עודדו לעסוק בתהליך Stockholm+50 מוקדם מספיק כדי לקבוע את ציפיותיהם לממשלות/מנהיגים ל-50 השנים הבאות של מדיניות ופעולה סביבתית. צפו בהקלטה
במהלך התייעצות אזורית עם רב גורמים, נציגי אמונה הדגישו את מסרי המפתח הבאים:
התייעצות אזורית מרובת אינטרסים של אמריקה הלטינית והקריביים
FBOs מספקים תרגול טוב ברמה מקומית ואזורית תוך דגש על הצורך לגייס FBOs וקהילות אמונות. מעורבות FBO מראש (פלטפורמת SDG) ועבודה צמודה עם קבוצות ילידים.
צורך בחינוך סביבתי - שיתוף פעולה עם מומחים ומדענים מקומיים בנושאי איכות הסביבה.
אוריינות אמונה - כיצד לתקשר עם ארגונים מבוססי אמונה בפגישות בינלאומיות וצורך לאפשר התערבויות מבוססות אמונה בתוך קבוצות ובעלי עניין מרכזיים אחרים.
התייעצות אזורית מול בעלי עניין באפריקה
שחקני אמונה כמניעים לשינוי התנהגותי.
גיוס מימון עבור שחקנים מקומיים קטנים יותר - עודד מימוש נכסים והשקעות בבעלות אמונה מתעשיית המאובנים וצריך להבטיח מימון הולם לבעלי עניין מהבסיס.
לדמיין מחדש את מערכת היחסים בין אדם לסביבה
שטוקהולם+50 היא הנצחה וזמן למחשבה על הקשר בין בני האדם והסביבה. ה המרכז האוניברסיטאי של האו"ם לחקר מדיניות ו התוכנית הסביבתית של האו"ם מובילים במשותף מאמץ שיתופי הלוכד, חוקר ומעלה פרדיגמות חלופיות של מערכת היחסים בין אדם לטבע, על ידי הזמנת קהילה מגוונת של הוגים וקולות לספק ראיות ולעצב נקודות מבט בשיחה גלובלית חשובה זו.
Stockholm+50 היא הזדמנות לבחון את ההתקדמות שהושגה ב-50 השנים שחלפו מאז ועידת הסביבה ב-1972, ולעורר מחשבה רצינית על המשבר הסביבתי של היום. נותר פער משמעותי בין הדחיפות של האתגרים העומדים בפני האנושות לבין הנכונות לנקוט בסוג של פעולה רדיקלית הנחוצה למעבר קולקטיבי לעבר צורות צריכות בנות קיימא יותר. רוב ההצעות של הפולטות הגדולות בעולם נותרות ממוסגרות על ידי מודלים ארוכי טווח של צמיחה אינסופית, הפקת אנרגיה מנצלת ואמונה שהישרדות אנושית תגיע בדרך של חדשנות טכנולוגית. השיח הציבורי הנוכחי מציג הצעות מוגבלות להתמודדות עם זיהום, אובדן המגוון הביולוגי וההידרדרות של הסביבה הטבעית שלנו - המשבר הפלנטרי המשולש המאיים על האנושות.
המקורות של פרדיגמות אלטרנטיביות הן מגוונות בצורה יוצאת דופן ועדיין לא מוכרים לרובם. פרקטיקות דתיות שונות מאוד מציעות מגוון אתיקה סביבתית שיכולה לעמוד בבסיס השינוי באופן ההמשגה של היחסים בין אדם לטבע. צורות של ידע אקולוגי מסורתי וידע ילידי מציעות מסגרות מתוחכמות וסימביוטיות עמוקות שיכולות גם להרחיב את ההבנות באמצעות רעיונות מפתח כמו הדדיות והגינות בין-דורית. שינויי פרדיגמה עשויים לבוא גם מחידושים בתחומים מסורתיים יותר. חוקרי משפט ומדינות מסוימות בוחנים כיצד הסביבה והאינטרסים של הדורות הבאים עשויים לקבל אישיות משפטית, לצד בני אדם בני זמננו. מחקר ביולוגיה ומערכות אקולוגיות מציעים מודלים לא אנתרופוצנטריים לדו-קיום בר-קיימא, בעוד שהאסטרופיזיקה יכולה לשנות את נקודת המוצא לרבות מהשיחות הללו, ולהתקדם מעבר לבינארי של סביבה אנושית כאשר אנו מזהים צורות חיים שעלולות להיות אינסופיות.
אוסף רעיונות אוצר זה לוכד, חוקר ומעלה פרדיגמות אלטרנטיביות של מערכת היחסים בין אדם לטבע - קיימים וחדשים, ומדיסציפלינות וחברות שונות - ויוצרים מרחב לעיצוב מחדש של מערכת היחסים שלנו עם הסביבה וליידע קביעת מדיניות עתידית. זה התאפשר באמצעות מענק על ידי ה המרכז הבינלאומי לחקר פיתוח (IDRC).
ניהול סיכוני אבטחה אלה דורש פעולה על פני כל שרשרת ההשפעה: עבודה לצמצום שינויי האקלים; צמצום השלכותיה על מערכות אקולוגיות; התאמת מערכות חברתיות-כלכליות; ניהול טוב יותר של תחרות משאבים מוגברת הנגרמת על רקע האקלים; וחיזוק מוסדות ממשל וניהול סכסוכים. וכל מימד של התגובה חייב להיות רגיש לקונפליקט והוכחה לאקלים. ללא התגובות הנכונות, שינוי האקלים יגרום ליותר שבריריות, פחות שלום ופחות ביטחון. אבל מאמר זה מציג דוגמאות להמחשה כיצד, עם הבנה טובה יותר של האופן שבו שינויי אקלים מקיימים אינטראקציה עם מניעים חברתיים, פוליטיים, כלכליים וסביבתיים של קונפליקט ושבריריות, נהיה במצב טוב יותר לקבל את הסוג של החלטות מבוססות סיכונים שהוא חלק בלתי נפרד מ השגת שלום וביטחון בינלאומיים.
