12.3 C
בריסל
יום רביעי, מאי 1, 2024
ECHRהאאוגניקה השפיעה על ניסוח האמנה האירופית לזכויות אדם

האאוגניקה השפיעה על ניסוח האמנה האירופית לזכויות אדם

כתב ויתור: המידע והדעות המובאים במאמרים הם אלה שמציינים אותם וזה באחריותם. פרסום ב The European Times אין פירושו אוטומטית תמיכה בדעה, אלא הזכות להביע אותה.

תרגומי כתב ויתור: כל המאמרים באתר זה מתפרסמים באנגלית. הגרסאות המתורגמות נעשות באמצעות תהליך אוטומטי המכונה תרגומים עצביים. אם יש לך ספק, עיין תמיד במאמר המקורי. תודה לך על הבנה.

האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה צללה השבוע לסוגיות אפליה וזכויות שורשיות עמוקות, ודנה בערכי ליבה שעליהם נוסדה המועצה בשנת 1950. מחקר מתמשך עוקב אחר השורשים לטקסט בחלק של האמנה האירופית בנושא זכויות אדם התוחמות, אך גם מגבילות, את הזכות לחירות ולביטחון האדם.

ועדת האסיפה הפרלמנטרית ב א תנועה אושר בשנת 2022, ציין כי האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR) היא "אמנת זכויות האדם הבינלאומית היחידה הכוללת הגבלה על הזכות לחירות במיוחד על בסיס פגיעה, עם ניסוחה בסעיף 5 (1) ( ה), המוציאה מההנאה המלאה של הזכות לחירות קבוצות מסוימות ("לא מותאמות חברתית" בנוסח בית הדין האירופי לזכויות אדם).

כחלק מהמחקר בנושא זה של האסיפה ועדת רווחה, בריאות ופיתוח בר קיימא ביום שני התקיים שימוע עם מומחים כדי ללמוד עוד ולדון בעניין. מומחים הציגו נתונים בפני חברי הוועדה ונחקרו עליהם.

שמיעה עם מומחים

האמנה האירופית לזכויות אדם - פרופ' מריוס טורדה דן בהשלכות של השפעת האאוגניקה ב-ECHR.
פרופ' מריוס טורדה דן בהשלכות של השפעת האאוגניקה ב-ECHR. קרדיט תמונה: THIX Photo

פרופ' ד"ר מריוס טורדה, מנהל המרכז למדעי הרוח הרפואיים, אוניברסיטת אוקספורד ברוקס, בריטניה תיאר את ההקשר ההיסטורי שבו האמנה האירופית בנושא זכויות אדם גובשה. מומחה להיסטוריה של האאוגניקה, הוא ציין שהאאוגניקה הופיעה לראשונה בשנות השמונים של המאה ה-1880 באנגליה ומאז התפשטה מהר ורחבה והפכה לתופעה עולמית בתוך כמה עשורים.

כדי להבין באמת את התופעה הזו, צריך להבין שהמטרה העיקרית של האאוגניקה "הייתה 'לשפר' את ה'איכות' הגנטית של האוכלוסיה האנושית באמצעות שליטה ברפרודוקציה, ובקיצוניות שלה, באמצעות חיסולם של אלה שנחשבו. להיות 'לא כשיר', פיזית ו/או נפשית".

"כבר מההתחלה טענו האאוגניטיקאים שצריך להגן על החברה מפני המספר ההולך וגדל של אלה שהם תייגו 'לא כשירים', 'לא מתאימים', 'לא שקול נפש', 'חלש נפש', 'דיסגני' ו'תת-נורמלי' בשל למוגבלות הפיזית והנפשית שלהם. גופותיהם היו מסומנות מבחינה אאוגנית, שתויגו ככאלה והושגו סטיגמה בהתאם", ציין פרופ' טורדה.

האאוגניקה זכתה כמובן לשמצה עולמית עם חשיפת מחנות הריכוז של גרמניה הנאצית בשנות הארבעים. הנאצים במאמציהם ליישם ביולוגיה הביאו את האאוגניקה לקיצוניות. עם זאת, האאוגניקה לא הסתיימה עם תבוסתה של גרמניה הנאצית. פרופ' טורדה ציין כי "הצעות אאוגניות המשיכו למשוך תמיכה פוליטית ומדעית לאחר תום מלחמת העולם השנייה".

המונח "מוח לא בריא" בשימוש באמנה האירופית לזכויות אדם

למעשה, עצם המושג 'נפש לא תקינה' נכתב מחדש במושג 'חוסר התאמה' בשנים שלאחר המלחמה, ולאחר מכן יושם בצורה רחבה יותר כדי להנציח את הסטיגמטיזציה האאוגנית של זהויות חברתיות שונות.

"הקשר בין מוגבלות נפשית לחוסר התאמה חברתית נותר ללא עוררין. מה שבטוח, ההשפעה הגוברת של גורמים סביבתיים וחברתיים על התפתחות ההתנהגות האנושית שינתה כיוון מחדש של שפת האאוגניקה; אבל הנחות היסוד העיקריות שלו, כפי שבאו לידי ביטוי הן בשיח מנרמל על יעילות חברתית והן בפרקטיקות משפטיות שבמרכזן שליטה ברפרודוקציה, נמשכו בתקופה שלאחר המלחמה", ציין פרופ' טורדה.

מבחינה היסטורית, למושג 'נפש לא תקינה' - על כל התמורות שלו - היה תפקיד משמעותי בעיצוב החשיבה והפרקטיקה האאוגניות, ולא רק בבריטניה.

פרופ' מריוס טורדה דן בהשלכות של השפעת האאוגניקה על.
פרופ' מריוס טורדה דן בהשלכות של השפעת האאוגניקה ב-ECHR. קרדיט תמונה: THIX Photo

פרופ' טורדה קבע כי, "היא נפרסה במגוון דרכים כדי להטיל סטיגמטיזציה ודה-הומניזציה של פרטים וגם כדי לקדם פרקטיקות מפלות והדחה לשוליים של אנשים עם ליקויי למידה. שיח אאוגני לגבי מה היו התנהגויות וגישות נורמליות/לא נורמליות הוגדרו באופן מרכזי סביב ייצוגים של אנשים 'מתאימים' ו'בלתי מתאימים' מבחינה נפשית, ובסופו של דבר הובילו לדרכים חדשות ומשמעותיות של שלילת זכויות חברתי, כלכלי ופוליטי ושחיקת הזכויות של נשים. וגברים שסומנו כ'מוח לא בריא'."

זה לאור זה קבלה רחבה של אאוגניקה כחלק בלתי נפרד מהמדיניות החברתית לפיקוח אוכלוסין שיש לראות את המאמצים של נציגי בריטניה, דנמרק ושוודיה ב תהליך גיבוש האמנה האירופית לזכויות אדם הציע וכללו סעיף פטור, שיאשר את מדיניות הממשלה להפריד ולכלוא "אנשים חסרי שכל, מכורים לאלכוהול או לסמים ונוודים".

לאור הרקע האאוגני הזה, לכן בעייתי מאוד להמשיך להשתמש בביטוי זה באמנת זכויות האדם.

פרופ' ד"ר מריוס טורדה, מנהל המרכז למדעי הרוח הרפואיים, אוניברסיטת אוקספורד ברוקס, בריטניה

פרופ' טורדה סיכם את הצגתו כי "בהינתן הרקע האאוגני הזה, לכן בעייתי מאוד להמשיך להשתמש בביטוי זה באמנה לזכויות האדם". והוא הוסיף, "חשוב שנשים לב למילים בהן אנו משתמשים כי השפה עצמה משמשת כדי לשמור על אפליה. כבר עשרות שנים שהמתאר האאוגני הזה נשאר לא מסומן וללא עוררין. הגיע הזמן להסתכל מחדש על כל הבעיה הזו, ולהתעמת עם הדבקות המתמשכת באאוגניקה לאחר מלחמת העולם השנייה".

- פרסום -

עוד מהמחבר

- תוכן בלעדי -ספוט_ימג
- פרסום -
- פרסום -
- פרסום -ספוט_ימג
- פרסום -

חייב לקרוא

כתבות אחרונות

- פרסום -