שיתוף פעולה בין המוזיאון למרפאה עשוי ליצור תקדים לשילוב חקר חפצים היסטוריים עם טכנולוגיה רפואית מתקדמת כדי להבין טוב יותר את העבר
במבצע שתוכנן בקפידה שלקח חמישה חודשים להתארגן, הובאו ביום שישי שני מכסי סרקופג שראשיתו יותר מ-2,000 שנה ממצרים העתיקה ממוזיאון ישראל בירושלים כדי לעבור סריקות CT, כך דיווחה סוכנות הידיעות הישראלית TPS.
חלק מהאוסף המצרי היקר של המוזיאון, מכסי סרקופג מעץ השקמה הללו נבדקו במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים כדי לחשוף את הטכניקות בהן השתמשו בעלי המלאכה ליצירתם לפני אלפי שנים.
שיתוף פעולה בין המוזיאון והמרפאה יכול ליצור תקדים לשילוב חקר חפצים היסטוריים עם טכנולוגיה רפואית מתקדמת כדי להבין טוב יותר את העבר.
טומוגרפיה ממוחשבת משתמשת בקרני רנטגן מרובות כדי ליצור תמונות חתך של עצמות, איברים וכלי דם. הם משמשים בדרך כלל לאבחון סוגים מסוימים של סרטן, מחלות לב, קרישי דם, עצמות שבורות, הפרעות בדרכי המעיים ועמוד השדרה, בין היתר.
"באמצעות הסריקה הצלחנו לזהות חללים בעץ שמולאו בטיח כחלק מההכנה לקישוט הסרקופגים וכן אזורים שנוצקו כולו מגבס, ולא מגולפים ישירות מהעץ. " אומר ניר אור לב, אוצר המחלקה לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל.
"המחקר שופך אור על האומנות של בעלי המלאכה העתיקים האחראים ליצירת מכסי הסרקופג הללו, ובכך תרם רבות למחקר המתמשך שלנו", אמר.
מכסה הסרקופג הראשון, השייך לזמר טקסי בשם לאל אמון-רה, מתוארך לשנת 950 לפנה"ס בערך. על המכסה כתובות המילים "ג'ד-מוט", המייצגות את שמו של הנפטר, בצירוף ברכה. מכסה הסרקופג השני, מהתקופה שבין המאות ה-7 ל-4 לפני הספירה, היה שייך פעם לאציל מצרי בשם פתח-חוטפ.
"לא בכל יום רואים את מפגש ההיסטוריה המפוארת וההתקדמות הטכנולוגית בתחום הרפואה", אומר שלומי חזן, רדיולוג ראשי במחלקת ההדמיה של שערי צדק.
"הסריקה ברזולוציה גבוהה אפשרה לנו להבחין בין חומרים שונים, כמו עץ, טיח, כמו גם חללים. בנוסף, סריקת החתך חשפה את טבעות העצים, ונוצרו שחזורים תלת מימדיים כדי לסייע לצוות המחקר לנתח את הרכב החומרים השונים אמר חזן.
צילום: סרקופגים מצריים עתיקים עוברים סריקות CT בבית החולים בירושלים לגילוי מלאכה / The Times of Israel@TimesofIsrael.
