האמנה המייסדת של רומא משנת 1957 הסמיכה את הנציבות האירופית, כשומרת האמנה, לנקוט בהליכי הפרה נגד מדינות חברות בגין הפרה לכאורה של התחייבויותיהן באמנה. עוד נקבע כי כאשר בית המשפט לצדק קבע אי מילוי התחייבות, על המדינה החברית האחראית לנקוט באמצעים הדרושים כדי לקיים את פסק הדין של בית המשפט.
אולי בגלל האופטימיות שאפפה את ההסכם על האמנה ההיסטורית, החותמים לא חזו את הצורך בצעדים נוספים כדי להבטיח שהמדינות החברות יכבדו את פסיקות בית המשפט לצדק. הניסיון היה אמור להוכיח שאופטימיות כזו הייתה מוטעית ושיש צורך באמצעים נוספים. לפיכך, באמנת מאסטריכט הוכנסה הוראה חדשה כדי לאפשר לנציבות לנקוט בתיקי אכיפה המשך בגין אי-יישום של פסיקות הפרה קודמות, ולבית המשפט להטיל עונשים כספיים על מדינות חברות בהן הוא סבר שהנציבות הוכיחה את מקרה.
צעדים אלה, במיוחד כשהם ננקטים במקביל, ייראו כמתאימים לתיקון הפרות של חוקי האיחוד האירופי. כי הנציבות תצטרך לחזור לשלב הראשון ולהתחיל בהליכי הפרה חדשים בגין אי יישום פסיקת אכיפה בשלב שני, לא נצפו בהסדרים. עם זאת, זה בדיוק מה שקרה במקרה של האפליה ארוכת השנים נגד מרצים לשפות זרות (לטורי) באוניברסיטאות איטלקיות, עם כל העלויות האנושיות הנלוות לכך.
הנסיבות שהובילו למצב עניינים חריג זה תוארו במאמרים קודמים ב The European Times. בקצרה, בשנת 2006 זכתה הנציבות בתיק אכיפה C-119 / 04, שהיא נקטה נגד איטליה בגין אי יישום א פסיקת הפרה משנת 2001 של בית המשפט לצדק. מצידו נלקח תיק ההפרה הראשוני בגין אי יישום האמור רמז פסיקות בית המשפט, שהראשונה שבהן משנת 1989.
בתיק המתוקן C-119/04 קראה הוועדה להטלת קנסות יומיים בסך 309,750 אירו על איטליה על האפליה המתמשכת נגד הלטורי. איטליה הציגה חוק של הרגע האחרון משנת 2004 המעניק ללטורי שחזור של הקריירה ממועד ההעסקה הראשונה בהתייחס לפרמטר של חוקר במשרה חלקית או פרמטרים טובים יותר. בקבעו כי תנאי החוק יכולים, אם ייושמו כהלכה, לתקן את האפליה, בית המשפט ויתר על הקנסות המומלצים.
בהתכתבות בהמשך עם הנציבות מיד לאחר פסק הדין משנת 2006, הבטיחה איטליה לנציבות כי תנאי החוק משנת 2004 מיושמים וימשיכו להיות מיושמים במלואם. על בסיס "הבטחות מוצקות" אלו אז נציב התעסוקה, הרווחה ושוויון ההזדמנויות. ולדימיר שפידלה, הכריז ב-א הודעה לעיתונות משנת 2007 כי הנציבות סגרה את תיק ההפרה שלה נגד איטליה.
ערכם של "הבטחות מוצקות" אלה הוכח על ידי החלטת הנציבות שלאחר מכן לפתוח בהליך פיילוט (מנגנון שהופעל ליישוב סכסוכים בהסכמה עם המדינות החברות ומניעת פנייה להליכי הפרה) נגד איטליה בשנת 2011. כמו בעשר השנים שלאחר מכן, ההליך הדיפלומטי לא השיג את מטרתו באופן ניכר, הנציבות פתחה בהליכי הפרה מלאים נגד איטליה בספטמבר 2021 בגין אי יישום פסיקת האכיפה משנת 2006.
אם ההבטחות שניתנו עוד ב-2007 בדבר ציות לפסיקת בית המשפט משנת 2006 עמדו בסתירה לחובת שיתוף הפעולה הנאמן שהוטלה על המדינות החברות בהתנהלותן מול הנציבות, הרי שהתנהלות איטליה במהלך הליכי ההפרה הנוכחיים ליישום פסיקה זו היא באותה מידה. בספטמבר 2021 בידיעה שהונפקה לתקשורת בהכרזה על פתיחת הליכי ההפרה, הנציבות נתנה לאיטליה חודשיים לנקוט צעדים כדי לציית לפסיקת בית המשפט לצדק משנת 2006. למרות שניתנה תקופת חסד משמעותית נוספת, איטליה לא נקטה באמצעים הולמים. הוועדה עוברת לשלב חוות הדעת המנומקת בינואר 2022 בידיעה שהונפקה לתקשורת מההליך הזהיר את איטליה כי יש לה כעת חודשיים לתשלום ההסדרים המגיעים ללטורי כדי להימנע מהפניית התיק בסופו של דבר לבית המשפט לצדק.
ארבעה חודשים אחרי שלהם הפגנה בדצמבר האחרון התכנס לטורי שוב ביום חמישי מחוץ ללשכתה של שרת האוניברסיטאות, אנה מריה ברניני, כדי למחות נגד העובדה שההתנחלויות המתבקשות בחוות הדעת המנומקות לא נעשו. משרדי השר ממוקמים על הגדה השמאלית של הטיבר, במרחק הליכה מהקמפידוגליו על הגדה הימנית. כפי שציין FLC CGIL, האיגוד המקצועי הגדול ביותר באיטליה, לאחרונה מכתב פתוח לשר ברניני, זהו המקום בו עוגנה הזכות לשוויון יחס כהוראה של חוזה רומא ההיסטורי.
בהצבת הזכות לשוויון בטיפול בהקשר של הזכויות הכוללות של אזרחי אירופה, קובעת הנציבות כי הזכות "היא אולי הזכות החשובה ביותר על פי דיני הקהילה, ומרכיב חיוני של אזרחות אירופית". פקיד נציבות היפותטי שנכח מחוץ למשרד שר האוניברסיטאות ביום חמישי היה צופה במפגש של Lettori מכל המדינות החברות באיחוד האירופי, במחאה על כך שהזכות הזו נמנעת מהם. דפי המידע שהופצו על ידי לטטורי אלה היו מתדרכים את הפקיד כיצד האפליה נמשכת למרות 4 פסיקות ברורות של שוויון שכר של בית המשפט לצדק בשורה של פסיקה שיוצאת מהעיקר. פסיקת רמז משנת 1989. כתוצאה מכך, אף אחד מהלטורי שנכח במחאה לא עבד מעולם בתנאי טיפול שצריכים להיות אוטומטיים לפי האמנה.
בהליכי הפרה מתלוננות, על אף שאינן צד להליך מבחינה טכנית, יכולים לתרום לתיקי התיק וההצהרות של הנציבות. המתלונן, Asso.CEL.L, איגוד עובדים מבוסס "La Sapienza" ברומא, בסיוע האיגוד המקצועי הגדול ביותר באיטליה, FLC CGIL, ערכו מפקד אוכלוסין ארצי של הנהנים מפסיקת האכיפה משנת 2006, משך השירות שלהם, וכן הפרמטרים של חוקר במשרה חלקית או פרמטר טוב יותר המתאים לשחזורים של קריירות. ממאגר הנתונים הזה ארגון יעיל יכול לבצע את ההתנחלויות המגיעות ללטורי תוך שבועות ספורים.
חילופי דברים בין המדינות החברות והנציבות הם חסויים בהליכי הפרה. כתוצאה מכך, בני הזוג לטורי אינם יודעים כיצד איטליה מציעה להגיב לאולטימטום של הנציבות לשלם את ההתנחלויות המגיעות לפי החוק מ-2006. מידע מודיעיני שנוצץ מהנהלות האוניברסיטאות המקומיות מצביע על כך שהרשויות האיטלקיות ינסו להעריך את ההתנחלויות על בסיס חוק גלמיני השנוי במחלוקת משנת 2011.
חוק גלמיני, שנחקק חמש שנים לאחר פסיקת בית המשפט לצדק, מתיימר לפרש את אותה פסק דין. מלבד החוצפה של חקיקה לפרש פסיקה של מוסד השיא של האיחוד האירופי, קריאת פסק הדין בגלמיני עומדת בסתירה לפסיקות שניתנו על ידי בתי המשפט המקומיים באיטליה בפרק הזמן שבין גזר הדין של בית המשפט לצדק למועד ה חקיקת ג'למיני עצמה. בעוד שפסקי דין אלה של בתי המשפט המקומיים העניקו לתובעים לטורי שחזור ללא הפרעה של הקריירה ממועד העבודה הראשונה, חוק גלמיני מגביל את השחזור לשנים שקדמו לשנת 1995 - מגבלה שלא נקבעה בשום מקום בגזר הדין של בית המשפט. פגם בולט נוסף של החוק הוא שתנאיו אינם יכולים לספק אריתמטית את הפרמטרים הנוחים יותר של פסק הדין מ-2006.
אם איטליה תציע להחיל את תנאי חוק גלמיני, זה יכול להיות הזרז לגרום לנציבות להפנות את התיק לבית המשפט לצדק. התגובה לסיכוי זה הייתה מעורבת בקרב המפגינים מחוץ למשרדי השר ברניני. בעוד שחלק מהלטורי יברכו על פרשנות בסופו של דבר של בית המשפט לאופן שבו פירשה גלמיני את פסיקת בית המשפט משנת 2006, אחרים הצביעו על העובדה שהדבר יאריך את הליכי ההפרה בשנתיים נוספות.
קורט רולין, מרצה לשעבר באוניברסיטת "La Sapienza" ברומא, הוא נציג Asso.CEL.L עבור Lettori בדימוס. בנאום מחוץ ללשכתו של השר ברניני אמר:
"הוועדה גורסת ששוויון הטיפול הוא הזכות החשובה ביותר על פי האמנה. עם זאת, כפי שמראה, איטליה מנעה את הזכות הזו מלטורי במשך עשרות שנים. למען האינטרסים של האזרחים האירופיים יש לשנות את ההסדרים המוסדיים הקיימים כך שמדינות חברות חסרות פשרה לא יוכלו להתעלם מזכויות האמנה ללא הגבלת זמן".
