מאת בסיל הקדוש הגדול
כלל מוסרי 80
פרק 22
מה מאפיין נוצרי? אמונה הפועלת באהבה (גל' ה, ו).
מה טבוע באמונה? ביטחון חסר פניות באמיתות דברי האל בהשראתו, שאינה מתערערת לא על ידי מחשבה הנובעת מההכרח הטבעי, או מאדיקות לכאורה.
מה מאפיין את המאמינים? לחיות בביטחון הזה בכוחם של הדברים שנאמרו, לא להעז להסיר או להוסיף דבר. כי אם "כל אשר אינו מאמונה חטא" (רומים י"ד, כ"ג), לפי מה שאמר השליח "והאמונה באה משמיעה ושמיעה מדבר ה'" (רומי"ז, יז). אז כל דבר מחוץ לכתבי הקודש בהשראתו, שאינו באמונה, הוא חטא.
מה מאפיין את אהבת ה'? קיום מצוותיו תוך חיפוש כבודו.
מה מאפיין אהבה לרעך? לא לחפש את שלו, אלא את מה שיש בו תועלת רוחנית וגופנית לאדם האהוב.
מה מאפיין נוצרי? להיוולד מחדש באמצעות טבילת המים והרוח.
מה מאפיין את המים שנולדו? שכמו שהמשיח מת על החטא אחת ולתמיד, כדי שיהיה מת ואטום לכל עבירה, לפי הכתוב: "ככל אשר נטבל למשיח ישוע, נטבלנו במותו; וכך נקברנו עמו בטבילה למוות, מתוך ידיעה שזקננו נצלב עמו למען יהרס הגוף החוטא, כדי שלא נהיה עוד עבדים לחטא" (רומים ו, ג- 6א, 3).
מה מאפיין להיוולד מהרוח? להפוך לפי המידה שניתנה לו ממה שהוא נולד, לפי מה שכתוב "הנולד מהבשר הוא בשר, ומה שנולד מהרוח הוא רוח" (יוחנן ג, ו).
מה מאפיין את הנולד למעלה? לדחות את הזקן במעשיו ובכמיהותיו וללבוש את האדם החדש המתחדש בדעתו בצלם בוראו (ר' קול' ג, ט-י), לפי שנאמר: ". כל הנטבל למשיח, בך לבשת את המשיח" (גל' ג' 3).
מה מאפיין נוצרי? התנקות מכל טומאה גשמית ורוחנית בדם המשיח ועשיית מעשי קודש ביראת ה' ובאהבת המשיח (עיין ב' קור' ז, א'), וללא כתם או רע או משהו כזה, אלא בהיותו קדוש וחסר תמים (אפ' ה, כז), וכך לאכול את גופו של המשיח ולשתות את הדם, "כי האוכל ושותה בשוגג, אוכל ושותה את גזרתו" (א', יא, כ"ט).
מה מאפיין את אלה שאוכלים את הלחם ושותים את כוס ה'? השמירה המתמדת של זכרו של מי שמבחינתנו מת וקם מחדש.
מה מאפיין את מי ששומר את הזיכרון הזה? שהם חיים לא למען עצמם, אלא למען המת וקם למענם (ב', ה', ט"ו).
מה מאפיין נוצרי? לעלות בצדק בכל דבר על הסופרים והפרושים (מט ה, כ), לפי מידת תורת ה' על פי הבשורה.
מה מאפיין נוצרי? אהבו זה את זה כמו שמשיח אהב אותנו (אפ' ה':5).
מה מאפיין נוצרי? לראות תמיד את ה' לפניו (תהלים ט"ו, ח).
מה מאפיין נוצרי? להיות ער בכל יום ושעה ומוכן כל הזמן בשלמות הגדולה ביותר לרצות את אלוהים, בידיעה שה' יבוא בשעה שהוא לא מצפה לו (השוו לוקס יב:12).
הערה: כללי המוסר (Regulae morales; Ἀρχή τῶν ἠθικῶν) הם יצירתו של בזיל הגדול הקדוש, שבה הוא מקיים כמיטב יכולתו את הבטחתו שניתנה לסגפנות באזור פונטוס: לאסוף במקום אחד את האיסורים וה חובות הפזורות פה ושם בברית החדשה למי שחי על פי מצוות ה'. אלו הן הוראות רוחניות שמזכירות במידה מסוימת ספר עיון שימושי לטקסטים של הברית החדשה. הם מכילים שמונים כללים, כאשר כל כלל מחולק למספר שונה של פרקים.
כלל 80 האחרון מכיל עשרים ושניים פרקים העוסקים באופן כללי במה שצריכים להיות נוצרים, כמו גם באלו האמונים על הטפת הבשורה.
כלל זה מסתיים בפרק 22, אשר עם זאת עומד שונה מהאחרים. אולי צריך לראות בזה אפילוג לכל כללי המוסר. כמובן שגם בו נשאר הקדוש נאמן לעצמו, ממלא אותו בציטוטים וברמזים לטקסטים מקראיים, אך יחד עם זאת, בקריאתו, נותרת עם הרגשה של התרוממות מתמדת, שבה כל תשובה מובילה. השאלה הבאה.
מקור: Patrologia Graeca 31, 868C-869C.
